מסורת לא שוברים

כבר למעלה מעשור שהן חוגגות ימי הולדת ביחד. על ארבע חברות שהופכות את התאריך המיוחד להפקה, ממש כמו ב"סקס והעיר הגדולה"

ארבע חברות, מתנה אחת, כל יום הולדת זה ריטואל שחוזר על עצמו מחדש. שירלי סער, רוני הרפז, יעל נטר וגל אביבי, כולן נושקות לגיל 26, הן ארבע חברות שחוגגות ימי הולדת ביחד, עוד מהגיל בו היינו מעריצים את ברנדון וברנדה. לא, אין להן יום הולדת באותו תאריך, אבל ארבע פעמים בשנה הן מתכנסות לחגוג אחת לשנייה במעין מסורת קבועה של מתנות וחגיגה מיוחדת.

"אני לא זוכרת אפילו באיזה גיל זה התחיל", מספרת נטר, והיא לא היחידה. מצחיק לגלות שאף אחת מהן לא ממש סגורה מתי החל המנהג המיוחד, אבל כולן מסכימות שהמסורת מתקיימת כבר לפחות עשור.

מסורת לא שוברים 1
בימי התיכון העליזים. מימין: רוני, יעל, שירלי וגל (צילום: יעל נטר)


הן התחילו בקטן, ועם השנים והבגרות החלו להתפרע עם רעיונות יותר ויותר מצחיקים. כמו אותו יום הולדת בו הן החליטו לארגן לסער חגיגה בסגנון פסטיבל 'שנטיפי', שנשא את השם 'פסטי-שירלי': "הן הובילו אותי לחוף הים בעיניים עצומות, כולן לבשו שרוואלים והניחו לונגים בכל מקום, והיו דוכני מסאז', טיפולים ומדיטציה. זאת הייתה הפקה!". 

בפעם אחרת הן נסעו כל הדרך מהרצליה עד קריית מוצקין רק בשביל לצפות ביום ההולדת של הרפז בהצגה "מרי לו", ושיא השיאים קרה דווקא מחוץ לגבולות הארץ, בפריז, כשלפני הצבא החליטו לנסוע הבנות יחד ולחגוג שם.

החוקים

לא קרה שמישהי מהחבורה הפסידה אירוע שכזה, וברור לכולן כי ביום ההולדת צריך להתייצב, לא משנה מה החיים מזמנים ומה המחויבויות השונות העומדות על הפרק. פעם אחת בלבד הן חגגו בהרכב חסר, כשנטר גרה בפריז למשך תקופה ארוכה, וגם אז הצליחו להפתיע אותה. "הן שלחו לי מתנה ענקית בדואר וצילמו סרט וידאו, בו הן יושבות בסלון ועושות כאילו הן מתכתבות איתי בצ'ט. זה היה מרגש מאוד".

"זה הפך לסוג של דת, כמו חג ממש. כמו שתמיד מתכוננים לפסח, אז ככה גם ימי ההולדת האלה", מוסיפה סער, "זה אחד מהחוקים, תמיד חייבים לעשות משהו ביום ההולדת עצמו". עוד ברשימת החוקים שנצטברו במשך השנים מסבירה סער כי אסור לחזור על שום דבר פעמיים, וכל חגיגת יום הולדת אמורה לחדש יותר מהקודמת. "חוץ מזה, יש את 'חוק המאה שקל' – תמיד קונים מתנה שכל אחת שמה עליה 100 שקל, ולא משנה שפעם הסכום הזה היה גרנדיוזי והיום הוא סמלי, זה עדיין נחמד שכל ההשקעה כולה צריכה להסתכם בזה".

עטוף בסרט

אז מה בעצם קונים? מה כל כך מיוחד במתנה אחת ליום הולדת? אביבי סיפרה כי קיבלה פעם אחת חתול, הרפז זכתה בערכה להכנת קאפ-קייקס (שמעולם לא השתמשה בה) ולנטר יש מכונת תפירה חדשה. "אנחנו משתדלות לקנות מתנה שאנחנו יודעות שהמקבלת לא תקנה לעצמה אבל מאוד תשמח לקבל, מפרטת אביבי, "נגיד הסיפור עם החתול היה שההורים שלי לא הרשו לי, אבל כשהוא בא אף אחד כבר לא אמר לו ללכת".

מסורת לא שוברים 2
היום זה בדרך כלל מסתכם במסעדה טובה. מימין: גל, יעל, שירלי ורוני (צילום: יעל נטר)

טוב, אז הבנו את הקטע, ארבע בנות שחיות בסרט שהן סוג של חבורת סקס-אנד-דה-סיטי. כבר למעלה מ-15 שנה שהן ממציאות את עצמן מחדש, השאלה מתי זה ימאס. "זה לא נמאס אף פעם בגלל שהמרחק בינינו גדל", עונה אביבי שגרה בימים אלו בצפון הרחוק, "אני מרגישה שהן נפגשות ביניהן בתל אביב ביום-יום ואני לא. נכון שיותר קשה לתכנן את המפגשים האלה, גם בגלל בני זוג ומשפחה, אבל הם מאוד חשובים לכולנו ולכן כולנו מקפידות להגיע ולחגוג". "היום זה עוד כלום", מצטרפת סער לדבריה, "בתקופת הצבא רוני הייתה בעובדה, אני הייתי בקורס קצינים בצריפין, גל הייתה בבסיס סגור בצפון ויעל בגלילות, ועדיין, הצלחנו לגרום לזה לקרות איכשהו".

בראיה לעתיד כולן רוצות לקוות שהמפגשים האלה אכן יימשכו. חלקן בטוחות יותר וחלקן קצת פחות. נטר מסכמת: "חשבנו שזה יפסיק בסוף התיכון, ואחר כך חשבנו שנפסיק בצבא, ואחר כך חשבנו שהאוניברסיטאות השונות והמרחק יפרידו בינינו. אין, זה פשוט לא יפסיק לעולם". ואם יגמרו לכן הרעיונות? "אז נלך לטרמפולינות של הגולפיטק בהרצליה", הן עונות במקהלה וצוחקות. ככה זה עם חבורות דביקות, אף פעם לא נבין את הבדיחות הפרטיות שלהן.