מסיבת רווקות - OUT, חינה - IN

הדס תורג'מן אף פעם לא היתה בחורה שהולכת עם הזרם, ולכן גם על מסיבת הרווקות המסורתית היא החליטה לוותר. מהחינה המשפחתית היא קצת פחות הצליחה להתחמק

הרבה לפני שרעיון החתונה עמד בכלל על הפרק,  היה ברור לי שדבר אחד לא הולך לקרות במסגרת הפסטיבל הגם ככה מוגזם הזה, וזו מסיבת רווקות. כל החברות שלי ידעו שאוי ואבוי למי שתנסה אפילו לחשוב לארגן לי את המסיבה המשוקצת. לא מספיק שלמשך ערב אחד שלם אני צריכה להיות במוקד תשומת הלב, למה צריך גם לגרור את זה לאירועים נוספים? וכן, אני ממש רואה את עצמי מקבלת עצות ממיסטיקנית בשקל או מככבת באיזו סדנת ריקודי בטן מטופשת, בזמן שאני וחברותיי, שלא מעט מהן כבר מזמן לא רווקות, מצחקקות כמו באיזה סדרת טלוויזיה אמריקאית מצועצעת, שממנה כנראה גם ייבאו לארץ הקודש את המנהג המופרך הזה מלכתחילה. 

* הטור הקודם של הדס: המשימה - לא להבריח את האורחים

<b>מי לא רוצה פעילויות חברה עם הבנות (צילום: shutterstock)</b>
מי לא רוצה פעילויות חברה עם הבנות (צילום: shutterstock)

אז את רעיון מסיבת הרווקות קטעתי טרם זמנו, ובאיומים, אבל אז התברר שלחשוב על הצד האמריקאי של חיינו, מבלי לקחת בחשבון את הצד המרוקאי, היה צעד חובבני מאוד מצדי, שלא לומר רשלני ביותר. דקה וחצי לפני החתונה, ממש לפני שהצלחתי להגיע ליעד ללא תקריות נלוות שיפריעו לי בדרך, הסתבר שהעובדה  שהדפתי את השאלות על טקס חינה באמצעות התשובה "בטח נעשה משהו קטן בבית", גרמה לכך שיצפו ממני, ובכן, לעשות משהו קטן בבית. ולא, העובדה שכל העניין נקרא "טקס" לא הופכת אותו לקצר ובלתי מזיק. "טקס" זה רק שם קוד שמאחוריו מסתתר ערב שלם של חגיגות וצהלולים סוערים. יכול להיות נחמד, אם להסתובב בציבור בלבוש מסורתי בצבעים זועקים ולפזז לצלילי הלהיט הנצחי "ללה פאטימה" עושה לך את זה.

אז מה עושים עכשיו? מצד אחד, בא לי דווקא להעביר את הימים האחרונים שלפני החתונה בשקט, עם כמה שפחות הקדמות לדבר האמיתי וההכרחי, וכמה שיותר בהייה בטלוויזיה שתשכיח ממני את העובדה שאני בעצם בלחץ אטומי. מצד שני, קשה לי להאמין שהדרך לשקט עוברת בוויכוחים עם המשפחה – ובואו נהיה כנים, יהיו וויכוחים בנושא. ומה כבר יכול לקרות אם אתן לסבתא ליהנות מערב שמח עם פעילות מהסוג שידבר אליה, רגע לפני שאני קודחת לה בראש באולם עם מוזיקה שהיא לא שמעה בחיים? כל עוד לא יוצאים מתחומי הבית של אמא ומטווח הכמה דודות ברשימת המוזמנים, אני אוכל לעבור את זה בשלום.

<b>מי צריך מסיבת רווקות אם אפשר ללכת על מסיבה אתנית (צילום: shutterstock)</b>
מי צריך מסיבת רווקות אם אפשר ללכת על מסיבה מרוקאית (צילום: shutterstock)

אחרי שנקבעו חוקי יסוד: ללא ריקודים, ללא פדיחות וללא יותר מדי טרחה למארגנים, התכנסו בנות המשפחה, וביניהן – אין ברירה – גם אני, לערב של ריקודים, פדיחות וטרחה רבה. בין לבין, קשקשנו, ריכלנו וזללנו לא מעט. אני יודעת, כשמתארים את זה ככה, זה נשמע כמו סוג של מסיבת רווקות, אבל מבחינתי ההבדל הוא שמים וארץ. מה לעשות, פה מדובר במסורת של המשפחה, באירוע עם משמעות ועוד כמה תירוצים מגוחכים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. חוץ מזה, תראו לי חבורת בנות שפויה אחת שתעדיף לבלות ערב בהכנת מפה אסטרולוגית משמימה על פני חגיגה של זלילת עוגיות מרוקאיות תוצרת סבתא.

 כתבות נוספות:

שמלות כלה לא חייבות לעלות הון

אפילו דתיים לא מחכים לחתונה בשביל סקס

שירי החופה ההזויים ביותר

מה אתן מעדיפות - מסיבת רווקות או חינה עם הסבתא? שתפי אותנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב