אמא בדיכי

אחת מכל ארבע נשים סובלת מסוג של דיכאון לאחר לידה. מהם התסמינים ולמה כל כך חשוב לתפוס את זה בזמן?

כמעט כל אישה עוברת 'דאון' כלשהו אחרי הלידה, אבל המרחק בין הירידה במצב הרוח המתואר לבין דיכאון קליני הוא גדול. מדהים לגלות שהתופעה הזו נפוצה הרבה יותר מכפי הנהוג לחשוב, ועל פי סטטיסטיקות מסוימות אחת מכל אישה רביעית חווה ברמה כזו או אחרת סוג של נפילת מתח.


<b>הבושה היא הבעיה הגדולה ביותר (צילום: shutterstock)</b>
הבושה היא הבעיה הגדולה ביותר (צילום: shutterstock)

הבעיה עם התופעה הזו היא הפרשנות שניתנת למצבי הרוח המשתנים, והבעיה העוד יותר חמורה היא הבושה שמתלווה לכך. דנית בר, פסיכותרפיסטית, מגשרת ויועצת אישית ומשפחתית מסבירה כי לנשים קשה להודות שמשהו לא בסדר, בשעה שזה בעצם בלתי נמנע.

"לרוב התופעה קשורה בפערים שבין הציפיות למציאות", קובעת בר, "החל מהעובדה שהלידה בדרך כלל יותר קשה ממה שנצפה, היא יותר כואבת וארוכה. גם ההחלמה לוקחת זמן וההסתגלות לתינוק וההנקה דורשות סבלנות. הגוף משתנה, יש גודש בחזה והג'ינס הצמוד לא בדיוק עולה עד לברית, וכך המון ציפיות מתנפצות בבום".

האכזבה שמתלווית לכך יוצרת מצב של חוסר אונים, ובצירוף תינוק בוכה, אמא מדוכדכת, וגבר שאינו יודע כל כך מה לעשות אפשר לבשל מתכון למצב רוח ירוד. הציפייה שתהיה שמחה מטורפת והתרגשות מהרך הנולד בעצם לא מתממשת ובמקומה שורה הרגשה של עצבות ודיכאון.

"בעיה נוספת נוצרת כשהרבה נשים מגלות שהן לא מיד אוהבות את התינוק", מציינת בר. "התינוק יוצא קווצ' והוא לא מאוד יפה בהתחלה, הוא בוכה ופוצע את הפטמה ולכן לא תמיד אהבה האימהית קופצת ברגע הראשון. התחושה הזו יוצרת פעמים רבות בהלה אצל האם וכן רגשות אשמה. אמהות שואלות את עצמן 'מה לא בסדר בי, אם הכל כביכול בסדר? למה אני בוכה ולא מאושרת?'".

כמובן שגם העייפות המצטברת וענייני החיים האמיתיים תורמים למצב הרוח הירוד. התינוק שלא ישן, והאמהות, שפעמים רבות נשארות לבדן בבית, נטרפות מחוסר האונים. "לוקח הרבה זמן עד שהאישה מגלה שוב עניין במין", מוסיפה בר, "והגבר שחיכה וחיכה בכל שלבי ההיריון הסופיים כבר לא יכול לחכות. הגבר יכול להרגיש בחוץ כי האישה כל כולה בתינוק, וכאן גם נכנסת ההתערבות של בני משפחה אחרים, שמגיעה לפעמים בתור אובר-הצקה או חוסר מעורבות ועניין, מה שמזמין קונפליקטים ומתח שמפילים את מצב הרוח".

<b>שעות רבות לבד בבית יכולות להטריף כל אחד (צילום: shutterstock)</b>
שעות רבות לבד בבית יכולות להטריף כל אחד (צילום: shutterstock)

פוחדת מעצמה

בדרך כלל הדיכאון יוצא החוצה בצורת תוקפנות וכעס על התינוק, לרוב מהפה ולא מהידיים. יש גם אימהות שמדמיינות שהן פוגעות בתינוק וזה למעשה ביטוי של פחד מפני עצמן. "הן בסך הכל לחוצות מהתפקיד שיועד להן והן לא יודעות איך הן מתמודדות איתו", מסבירה בר.

"חשוב חשוב חשוב לפנות לעזרה", מדגישה בר כמה פעמים במהלך השיחה. "כדאי לדבר עם מישהו מהמשפחה – אחות או חברה שיש לה כבר ילד, או עם רופא ילדים, אחות טיפת חלב, או כל אדם אחר. לא להתבייש, זה הכלל הכי חשוב. כלל שני הוא לא לרוץ ישר לתרופות. לפעמים הרופא ממליץ על נטילת תרופות ולאחר שהשלב הזה עובר ולא עוזר האישה נותרת חסרת אונים ותוהה מה יהיה השלב הבא".

גם לא מומלץ להפסיק ישר את ההנקה על פי בר. אפשר לעשות זאת בהדרגתיות ובנוסף לכך למצוא מישהו שיעזור אולי קצת עם מטלות הטיפול בתינוק. "לפעמים הבעל מגלה חוסר הבנה בסגנון של 'אם היית כל היום בבית למה אין אוכל וכביסה נקייה', ובמקרים כאלו כדאי לפנות אל ייוץ שיסייע גם לבעל להבין מה מרגישה האישה במצוקה. אני ממליצה על מטפלת אישה כי זו חוויה כל כך נשית שאולי יותר נכון שאישה תטפל בה".

אבל להתחיל בשינויים הקטנים זה הכי חשוב. בר ממליצה מניסיונה לצאת מהבית ולהתאוורר, לבלות עם חברות בגינה או בבית קפה, ובטח שלא לחכות יותר מדי זמן עד שנוצרים נזקים שקשה יותר לתקנם.  

מכירה עוד פתרונות לשיפור מצב הרוח? ספרי על זה בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב