איך לשרוד את הברית?

נשים רבות אפילו לא יכולות לחשוב על לראות את הקרובים להן ביותר אחרי הלידה, אבל בכל זאת על האירוע לברית הן לא מוותרות. אחרות דווקא מעדיפות לקיים אירוע אינטימי בבית או לדחות את מועד המסיבה לכמה חודשים אחרי הלידה. נשים מספרות על ההתמודדות שלהן במסיבה שכולם מחכים לה חוץ מכלת השמחה. 

הגר מזרחי החליטה לעשות ברית מילה שמונה ימים בדיוק אחרי שילדה. לדבריה, היה לה חשוב שהחיתוך יתבצע במועד למרות שפיזית ונפשית היא ממש לא הייתה במיטבה. "אישית לא הייתי במצב הכי טוב לעשות ברית. הייתי במצב שלא אפשר לי להתראות עם אנשים, הרגשתי לא טוב כי היו לי הרבה כאבים ותפרים, עד כדי כך שאפילו כשישבתי מאד כאב לי ולא הרגשתי נוח להתרועע עם כולם", מספרת מזרחי. "אבל אמרנו שכל עוד אין בעיה בריאותית או בעיה אחרת שמפריעה נעשה את האירוע אחרי שבוע כי במשפחה שלי יש אנשים דתיים ולא רצינו לפגוע ברגשות שלהם אם זה יהיה מעבר לזמן שעושים ברית בדרך כלל".

לדבריה, לא פשוט לארח אנשים כשאינך במצב טוב נפשית וגופנית, אבל  היה לה חשוב להתגבר על עצמה ולעשות אירוע כמה שיותר שמח. "אנשים ראו שלא הייתי במיטבי, למרות שניסיתי להסתיר את זה כי אני באופי שלי מנסה להסתיר דברים אם משהו לא נוח לי וכואב לי, אבל יחד עם איך שנראיתי והרגשתי השתדלתי לשמוח, להסתובב ולדבר עם כולם. ובסופו של דבר הצלחתי לשמור על האיזון הזה בהרגשות הקיצוניות האלו אחד לפה אחד לפה". 

אורטל טימנוב עשתה גם היא אירוע בדיוק שמונה ימים אחרי הלידה, אבל בניגוד למזרחי היא החליטה לעשות אירוע אינטימי בבית הוריה ובכך נמנעה מההילולה הגדולה וחשוב מכך הארגונים לאירוע בעודה חלשה וכאובה. "עשיתי את האירוע בבית כי לא רציתי להיות בסיטואציה של אירוע ובגדים ומלא אנשים. הייתי מאד לחוצה מהאקט עצמו, מהחיתוך ורציתי להישאר רגועה ושדעתי לא תהיה מוסחת משום דבר כי זה משהו מאד אינטימי בעיני", אומרת טימנוב. "מזלי שההורים שלי עשו את הכל כי אני באמת לא חושבת שהייתי יכולה להרים אירוע. הייתי כל כולי עסוקה בליצור לבן שלי סביבה תומכת כדי להקל על מה שהולך לבוא ולא הייתי מסוגלת להרים את האירוע לבד".

לדבריה, המראה הפיזי גם כן משחק תפקיד לא פשוט באירוע שמתקיים אחרי לידה. "החלק של הצורה הפיזית זה מאד קשה, מצד אחד יש בזה משהו חיובי כי זה גורם לך להרגיש שוב את ומצד שני את לא שוב את עדיין, ולא תרגישי הכי בנוח לא משנה מה". 

לעומת רוב הנשים היולדות, יעל החליטה להפריד בין טקס החיתוך ובין האירוע ודחתה את המסיבה בכמה חודשים אחרי הלידה. "עשינו  את החיתוך אחרי שבוע בבית חולים אצל רופא מוהל ואת המסיבה רק אחרי שלושה חודשים", אומרת יעל. "הרעיון של שבוע אחרי הלידה זה טירוף בעיני גם בגלל ההתמודדות עם החיתוך עצמו והטקס הקשה וגם עצם זה שאת שתי דקות אחרי הלידה הפוכה לגמרי ובהלם. ונוסף לכל זה גם להתמודד עם אורחים שמנשקים ומחבקים ונוגעים בילד שהוא כל כך קטן ורוצים להרים אותו, היה בשבילי יותר מדי אז העדפתי לחכות עם זה".