סיפורי סבתא? כל האמת על תינוקות

אין הורה שלא עושה טעויות, במיוחד כטירון במסע כומתה של החתלות ונדודי שינה. אף אחד לא נולד הורה יודע-כל, אבל מה שיכול לעזור לאב ולאם הטריים להתמודד טוב יותר עם המצב החדש, הוא הפרכת כמה מהמיתוסים שמגבירים אצלם את החששות הטבעיות מפגיעה בתינוק ומעצימים את תחושות האשם. 

החבאתם את התינוק בין ארבע קירות בשבועות הראשונים? אסרתם על כולם לגעת בו מבלי לחטא את הידיים? כמעט כל הורה צעיר נחשף להמלצות כאלה ואחרות ומיישם אותן בעצמו. אבל לא צריך להשתגע, מספיק להמשיך לקרוא על המיתוסים הגדולים ועל כמה פיתרונות שפויים יותר להתמודדות עם הרך הנולד. 

   

הרחקת התינוק ממקומות פומביים בשבועות הראשונים מקורה באמונה תפלה, שקיימת בתרבויות רבות. בשנים האחרונות, פחות ופחות אמהות בישראל מאמינות שחשוב ליישם אותו, והאמת היא שהן צודקות. אין בעיה להוציא את התינוק לאוויר הפתוח, כשהוא לבוש היטב ומוגן מפני רוחות וקור. 

למעשה, להימצא עם התינוק במקומות סגורים זה לפעמים הרבה פחות טוב מלהיות איתו באוויר הצח. החשיפה למחוללי המחלות היא מסוכנת יותר במקומות סגורים ופחות באוויר הפתוח, והשהייה בחוץ חיונית להתפתחות הראייה ומערכת החושים של התינוק. 

"אובר סטריליות" בכל מה שקשור לתינוק היא לא דבר מוצדק. חשוב לחשוף את התינוק לכמה שיותר סוגי מגע כדי שיסתגל לסביבתו. מספיק להשאיר אותו בידי אנשים אחראיים ובוגרים ואין כל צורך להיכנס ללופ של אלף שטיפות ידיים. סטריליות-יתר מייצרת, בסופו של דבר, תינוק רגיש יותר. 

פינוק זה משהו שעושים עבור אדם בוגר דיו, שיכול לעשות אותו בכוחות עצמו. הרמת תינוק על הידיים לא נחשבת פינוק, אלא צורך. שלושת-ארבעת החודשים הראשונים בחייו של התינוק הם אפיזודה רביעית להיריון, כשהילד עוד תלוי בצורה מוחלטת במטפליו. ברגע שהוא מפתח יכולות פיזיות יותר גבוהות ויכול כבר לנוע בעצמו, הוא זקוק פחות לסביבה שתניע אותו. אז מגיע הזמן להוריד אותו מהידיים ולתת לו להתמודד. 

לא פעם אנחנו משליכים על התינוקות את התהליכים שאנחנו עוברים כבני אדם מבוגרים. אז אם אני בוכה כשאני סובל או מתרגש, כנראה שגם התינוק בוכה מאותה סיבה. ההנחה הזאת איננה נכונה, משום שאי אפשר לשייך התפתחות רגשית לתינוק שרק נולד. בכי התינוק הוא רפלקסיבי, הוא תקשורתי, ואיננו בהכרח סממן לחוסר שביעות רצון. אם חושבים על זה, בכי הוא סימן חיים. תינוק שלא בוכה לא מתקשר, והתפקיד שלנו כהורים הוא לנסות לתת לו מענה שיעניק לו חום וביטחון.  

לא כל בכי של התינוק מעיד על רעב. להוציא מקרים אובייקטיבים בהם התינוק בוכה כי הוא רעב, סיבות נוספות לבכי יכולות לנבוע ממחסור במגע, תנועה, קול וחוויות רחמיות נוספות שליוו את הפעוט בתקופה שקדמה ללידה. בשל חוסר יכולת להבין את צרכיו של התינוק בכל פעם שהוא משמיע קולות בכי, ההורים פונים להאכלה או מפתחים הרגלים אחרים בטיפול בו (כמו הימנעות מהזזת הילד וכדומה). 

כשאנחנו רואים תינוק במנשא נדמה לנו שהוא לא נושם, שהוא מכווץ ומעוך וממש לא נוח לו. ההיפך הוא הנכון, המנשא זה המקום האידיאלי לתינוק בחודשיו הראשונים, משום שהוא מדמה תחושה של רחם ומשמר את הקרבה לאם. המנשא מאפשר לתינוק להיות בתנוחה מעורסלת ומספק לו הסתגלות קלה יותר למרחב המחיה החוץ-רחמי.  

תינוק לא נולד עצלן, זו הביקורת הסביבתית שיכולה לייצר ילד עצלן. זה לא מן הנמנע שתינוק ייוולד עם טמפרמנט או עם חולשה מנטאלית, אבל הסביבה היא זו שתקבע אם יישב כל היום מול הטלוויזיה כשיגדל, או יבחר בפעילות ספורטיבית ענפה. למשל, תינוק שנולד לאם שמבינה את מהות התנועה יפתח מיומנויות והרגלים אחרים מתינוק שגדל בבית שסולד מכל פעילות.  

*הכותבת היא יועצת התפתחותית מנוסה ובעלת המרכז התפתחותי "מעברים"