מ
נינט טייב ו
עלמה זק ועד
מילה קוניס ו
הנסיכה קייט מידלטון, בתזמון אחיד ודי מחשיד נראה כי בין לילה כולן שינו סטטוס והפכו למעוברות. האם זוהי סתם הסתברות סטטיסטית רגילה או שהמצב המדיני המלחיץ, ובפרט
מבצע צוק איתן של הקיץ האחרון, כמו גם מתקפת הסלבס האדירה של ההריוניות בביצה, גרמו באופן לא מודע למתקפה עתידית של בייבי בום בישראל?
רוסלנה רודינה בהריון על הסט: עם לוק כזה, מי לא תרצה להתחקות אחריה? (צילום: אלכס ליפקין, יחצ)
לאחר גל הילודה שהחל עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, הרבה לפני תכנית הריאליטי בערוץ 10, נטבע לראשונה המונח 'בייבי בום' בארצות הברית. מה זה בדיוק אומר ומתי הבום קורה?
הבייבי בום הוא למעשה דרכו של עם 'לפצות' על מספר קורבנותיו שנספו במלחמה, הדבר לא תמיד מתרחש בצורה מודעת, אולם ניתן לראות עליה בשיעור ההריונות בקרב הנשים של אותה המדינה, לעומת השיעור בתקופות מקבילות. אם כך, האם יתכן שאנחנו בנקודת שיא של תקופה היסטורית? ומה הן הסיבות העיקריות לכך?
עושים אהבה בזמן מלחמה
האם יש חוקיות לאינטימיות וקרבה? ומתי בדרך כלל נחפש את החיבוק האוהב או את הפינה החמה? אפרת מנור, עובדת סוציאלית ומטפלת מינית מוסמכת, מסבירה כי כאשר מופיע העניין המלחמתי על הפרק, "אנשים מחפשים את הרוגע והקרבה בתקופות מתוחות של דאגה ולחץ מוגבר. החיפוש אחר חיבוק וכמובן אחר אינטימיות וקיום יחסי מין בעלי אלמנט מרגיע, פורקים את המתח".
פרופסור אייל שיינר, מנהל מחלקת יולדות ד' וסגן מנהל בית החולים סורוקה, מוצא אף הוא את הקשר בין המצב הבטחוני בישראל לנתונים של מספרי הלידות, "אנחנו חיים במציאות של מבצעים בשלוש השנים האחרונות וזה ידוע שבמצב מלחמה נגרמת תופעת בייבי בום. אדם אינו מנותק מסביבתו ולכן ניתן לשייך זאת בין היתר למצב המתוח במזרח התיכון".
באופן לא מודע יצר ההישרדות מתחזק (צילום: shutterstock)
לדבריו, תקופות שיא של לידות מושפעות מגורמים נוספים כמו: מזג אויר, הפסקות חשמל או תקופות החגים, אך שיינר מדגיש כי "לא ניתן לנתק את המצב הביטחוני מנתוני הלידות. כשאתה חי בסביבה לוחצת, בין אם זה בתקופת מבצע או מלחמה, ההשפעה נותנת אותותיה".
גם שגיא מסבירה על הצורך ההישרדותי של האדם, "קיים צורך בסיסי בין בני האדם להתחדשות, במודע ולא במודע. אני מניחה שבכלל בעם ישראל קיים צורך הישרדותי והדרך שבה אנחנו מדחיקים מהר מצבי מתח ביטחוניים, ובנוסף נותנים מקום לחיים ולייצר ההישרדותי שלנו, הוא דבר שאכן חוזר על עצמו".
"אפילו היריון, יכול להפוך לדבר אופנתי"
נינט טייב,
יובל שרף,
רוסלנה רודינה,
מיכל אמדורסקי,
יוליה פלוטקין,
יעל פוליאקוב,
לירון ויצמן,
טלי מורנו,
שרי גבעתי,
עדן הראל, ולמעשה, לפרקים נראה שאין כרגע מפורסמת אחת שהיא לא מעוברת או אחרי לידה. במקרה כזה, אי אפשר שלא לתהות האם מגפת ההריונות הנוכחית אולי בכלל קשורה בהן.
נירית שגיא, פסיכולוגית קלינית, מסבירה כי "הסלבריטאיות מהוות מודל לחיקוי והאדם הממוצע מעוניין להתחקות אחריו, זה משהו שנותן זהות ובטחון עצמי. גם בחיים האישיים שלנו, אנחנו רוצים להידמות לדמויות שהן חזקות עבורנו".
לדבריה, הסלבס הפכו למעמד האצולה בעם, כזה שכולם רוצים להיות כמותו. "הם מסוקרים, נראים טוב והרעיון שאני רוצה להידמות למשהו כזה מפעיל אותי. יתכן והריונות הסלבס נראים טוב, מוצגים ככאלו שנותנים משמעות וכך גם באופן כזה או אחר, הנשים רוצות להידמות למודלים שלהם".
מודל לחיקוי והערצה. נינט (צילום: נמרוד סונדרס, באדיבות וואלה! סלבס)
גם אפרת מנור מסכימה שעם תרבות הסלבס הנוכחית גם הריון יכול להפוך לטרנדי. "אנחנו יודעים שסלבס הרבה פעמים מכתיבים דרך חיים, אם זה באופנה, דרך לבוש מסוים, תסרוקות חדשות או אפילו דפוס חיים כמו היריון, שיכול בין רגע להפוך לדבר אופנתי".
היכן ישראל בהשוואה לתפיסות העולם?
סילביה פוגל ביז'אוי, פרופסור לסוציולוגיה ומומחית למגדר ולמשפחה, מסבירה כי התפיסה החברתית בקרב נשים בארץ ובעולם שונה במהותה, "התפיסה המקובלת בישראל היא שאישה צריכה להיות אמא ועד שהיא לא נכנסת להיריון, היא לא באמת מממשת את נשיותיה".
"לעומת זאת באירופה, לצורך העניין, אישה היא אישה. כלומר, ישנו תהליך אותו האישה עוברת לפני שהיא אמא. דוגמה לכך היא אנגלה מרקל, קאנצלרית גרמניה המציגה דגם של אישה מוערכת בכל העולם. למרקל אין ילדים וזה לא משהו שמפריע בתפיסה הציבורית".
אנג'לינה ג'ולי, הסלב שגם ילדה וגם אימצה (צילום מסך: וואלה אופנה)
"הדיאלוג הזה בין הנשים לסלבס צומח מתוך החברה, הסלבס הן אלו שמאשרות את הערכים הדומיננטיים ויש ביניהן קשר הדוק. במידה מסוימת ניתן לראות זאת גם בארצות הברית עם השחקנית אנג'לינה ג'ולי - האמא שגם ילדה וגם אימצה ילדים, דבר שהעניק לגיטימציה לנשים נוספות לפעול כך", אומרת פוגל ביזאוי.
