לא מחכה יותר: בגיל 43 נכנסה להריון שני, איגי וקסמן (צילום: יחצ)
ההחלטה להיכנס להורות מאוחרת ולהביא ילד לקראת גיל 40 מכילה בתוכה יתרונות וחסרונות רבים. מצד אחד ניתן להתייחס לבשלות הרגשית של ההורים, לביסוס הכלכלי וליסודות החזקים כחלק מהורות מאוחרת. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי ככל שעולים בגיל, הפוריות יורדת, ההתמודדות הופכת לקשה יותר והסיכוי לסיבוכים במהלך ההיריון רק גדלים.
כך או כך, המציאות בשטח מראה כי זו רק יירית הפתיחה. מאיגי וקסמן ורונית אלקבץ ועד קרלה ברוני, מדונה ומריל סטריפ, נשים רבות ברחבי העולם מחליטות להביא ילדים אחרי גיל 40. אז האם האמהות קלה יותר או מורכבת יותר?
במקרה של רותם (42), אמא לילד בן ארבע ובימים אלו בהריון שני, המקרה של ההורות מאוחרת לא הגיע מבחירה, "כמו כולן, לא חשבתי שזה מה שיהיה. תמיד הייתי בזוגיות ארוכה עם בני זוג, אך בתקופת הלימודים בגילאי 26-30 האטתי את הקצב". עם סיום הלימודים, עברה רותם לתל אביב ופתחה בחיי קריירה, אולם גם בפרק הזמן של שש השנים שעברה, לא מצאה את בן הזוג המיועד.
אמרתי לעצמי שאם עד גיל 35 לא אהיה בזוגיות, אמצא את הדרך להביא ילדים (צילום: shutterstock)
הגיל משחק תפקיד מרכזי
"היה לי מאוד ברור שעל ילדים אני לא אוותר, ולכן והצבתי לעצמי איזשהו יעד. אמרתי לעצמי שאם עד גיל 35 לא אהיה בזוגיות בריאה ואוהבת, אמצא את הדרך שלי להביא ילדים. ידעתי שאוכל למצוא זוגיות גם בגיל 50, אבל כשזה נוגע לילדים, מדובר בזמן קצוב", מסבירה רותם.
בגיל 36, לאחר תקופה ארוכה בה עבדה 24/7, החליטה רותם לשנות פאזה, להתקבל לעבודה חדשה ולעבוד על הדבר הבא, "החלטתי להפסיק לנסות למצוא זוגיות ולהתמקד באיך מביאים ילד לבד". לאחר שהבינה את כל התהליכים, יצרה רותם קשר עם ידיד טוב מהעבר ושיתפה אותו ברעיון, "החלטנו ביחד ללכת על זה, זה לקח כמעט עוד שנה להיכנס להריון באמצעות טיפולים".
על החסרונות סביב האימהות המאוחרת, מסבירה רותם כי הגיל משחק תפקיד מרכזי, "החיסרון היחידי לדעתי הוא נושא הגיל. העובדה שאני מבוגרת גורמת לי לעשות חישובים של שנים, למשל: כשהבת שלי תיהיה בת 30, אני אהיה סבתא בת 70, אני חוששת שלא יהיו לנו נושאי שיחה, או שהבן שלי יהיה בצבא, אני אצא לפנסיה, יש המון חישובים ושיקולים שקשורים לגיל שלי".
בגיל 40 עם ילד שלישי? תתפלאו אבל זה קורה (צילום:shutterstock)
נקודה נוספת אליה היא מתייחסת היא השינוי שחל באורח חייה, "באופן טבעי הורדתי הילוך, סדרי העדיפויות שלי השתנו, מצאתי את עצמי לא עובדת בסופי שבוע, חוזרת מוקדם יותר מבעבר ולא מוותרת על לבלות איתו. הצלחתי סוף סוף לעשות את ההפרדה בין החיים והעבודה, משהו שלא היה לי אף פעם. הלידה שלו שינתה לי את הוויה וההתנהלות היום יומית שלי, לחיוב כמובן".
הזמן משחק לטובה
בניגוד למשאלת ליבן של נשים רבות לחוות אימהות בגיל צעיר, במקרה של יעל (שם בדוי), אמא בת 40 לשלושה ילדים, החיים הכתיבו את הקצב הרגוע ובדיעבד היא מודה על כך, "הכרתי את בעלי בגיל 33, ככה שהכל התחיל קצת מאוחר. הספקנו לתחזק זוגיות, ולהרגיש בשלות ורצון לילדים. בדיעבד אני מאמינה שזה שיחק לטובתי".
יעל, שילדה את בתה הבכורה בגיל 35, את השנייה בגיל 37 ואת בנה הקטן ילדה לפני כחצי שנה, מודה שגם בדיעבד היתה פועלת באותה צורה. "גם במבט לאחור, לא הייתי מביאה ילדים לפני גיל 35, הקצב האיטי התאים לי.
"אני לא מרגישה שאם הייתי יולדת בגיל צעיר יותר, זה היה מוציא ממני דברים שונים, נהפוכו, היום יש לי יותר סבלנות, אני מבינה את הצרכים של התינוק ואת השילוב שלו בחיים שלי", היא מסבירה.
40 זה רק מספר: הלכה עם האמת שלה עד הסוף (צילום:shutterstock)
החיים לא צריכים להיעצר
במקרה של קרן (שם בדוי), 50, אמא לשלושה, הבחירה להביא ילד שלישי בגיל 40 נבעה מתוך תקווה, שהנה בהזדמנות האחרונה שלה לאחר שני בנים אולי תצליח ללדת בת. "יש לי שני בנים, את הבכור ילדתי בגיל 28, ואת השני בגיל 31. לא רציתי לוותר על האפשרות שתהיה לי בת, למרות שאף אחד לא הבטיח לי אחת.
"הרגשתי שאני חייבת לממש את הסיכוי ולנסות עד המאמץ האחרון, בגיל 40 עם כל מה שכרוך סביב זה". בדיעבד מספרת קרן, "אין רגע שאני לא מברכת על ההחלטה ועל הלידה של הבת שלי. ידעתי שאצטער כל חיי, אם אשב בחיבוק ידיים ואחכה עד שיהיה מאוחר מדי".
לדבריה של קרן, הפרשי הגילאים בין הילדים נתנו לה ולבעלה מרווח נשימה, "הספקנו להתחזק כלכלית ומהמקום הזה גידול התינוקת הפך ליותר קל. הילדים גדלו ובאתי להריון הזה עם בטחון וניסיון. הרגשתי יותר רגועה ובוגרת, וכאן הגיל בא לטובתי".
הגיל לא בהכרח חסרון, אמהות מאוחרת (צילום:shutterstock)
אם הכל כל כך טוב, למה לא כולן עושות את זה?
אז אילו חסרונות כן יכולים לצוץ באמהות מאוחרת? יעל מתייחסת לקושי הצפיפות בין גילאי הילדים, "לא רציתי לקחת את הסיכון, ולמשוך את זה יותר מדי זמן עד לילד השלישי, ולכן המחיר שאני משלמת הוא הפרשי הגילאים. אם בהריון הראשון יכולתי לנוח, הפעם הייתי צריכה להתמודד עם עוד שני ילדים".
גם קרן מתייחסת לנושא הסיוע והעזרה ומסבירה כי, "העובדה שאין לי עזרה מהורים כי אין לנו סבתות משתי הצדדים, הקשתה עלינו מאוד עם הגידול של שני הבנים הראשונים".
עוד מציינת קרן כי ההבנה שעלייך לטפל בתינוק בגיל 40 מאוד משמחת, אך במקביל גם אינה פשוטה, "שנכנסתי להריון, פתאום הבנתי שאני שוב חלק ממעגל האחריות בגידול ילדה. שעלי להיות צמודה אליה בשמונה שנים הבאות. זה בהחלט קושי, אבל לקחתי אותו על עצמי".
לדבריה, על אף היתרון שציינה במרווח שבין גילאי הילדים, ההפרשים היוו גם סוג של חסרון, "הייתי צריכה לדאוג לבת שלי כשהגיעה לגיל 5 ולמצוא לה חברה בגילה, כי בבית לא היה לה עם מי לשחק, האחים כבר היו גדולים".
נושקים לארבעים? השינוי הופך לקשה יותר
ובכן, עד כמה ההחלטה של הורות מאוחרת אכן קשה להתמודדות? אורית רוזנפלד קרעין, פסיכולוגית שיקומית ומומחית בפריון ולידה, מאמינה כי בעולם שלנו, הורות בגיל 40 אינה נחשבת למאוחרת.
"כיום, חלק גדול מהחברה שלנו ממקם קודם את הקריירה, ההישגיות וההגשמה העצמית. לכן בפועל, הסדר של הדברים הוא כזה ואף אחד לא ממהר לשום מקום. רק באמת בשלב מאוחר יותר, מגיעים לבשלות של השלב להביא ילדים".
עם כל המתיקות: ילד דורש אנרגיות פיזיות ונפשיות (צילום:shutterstock)
אולם במקביל לתפיסה שבימינו נשים נוטות לקחת את הזמן, קיימות גם השלכות שצריך לקחת בחשבון. רוזנפלד קרעין מחדדת כי יש הבדל משמעותי בין הבאת ילד ראשון בגיל 40 לבין לידת ילד שני או שלישי בגיל הזה.
"ככל שאנחנו מתבגרים, השינויים בחיים שלנו הופכים לקשים יותר ולכן להפוך להורה בפעם הראשונה בגיל 40 זה אכן שינוי גדול, פיזית ונפשית. יותר מזה, אישה שמתכננת ללדת בגיל 50 ומעלה, צריכה לקחת בחשבון את הקושי שלא נגמר בהיבט הפיזי. עליה להסתגל לדאוג לעוד מישהו שהופך להיות מרכז החיים. מישהו שמפתח בה תלות ודורש המון אנרגיה".
לסיכום, מסבירה רוזנפלד קרעין כי, "זו זכות של כל אישה להיות אמא, אך יש לקחת את כל ההשלכות של הדבר בחשבון".
