הקלאסי
כבר בשנת 1961 ידעה אודרי הפבורן המעלפת איך עושים את זה כמו שצריך. בדמותה של הולי גולייטלי בסרט המופת "ארוחת בוקר בטיפאני", סובבה על אצבעה הקטנה את כל הגברים העשירים בעיר ולא דפקה חשבון לאף אחד. התמונה הקלאסית, שבה נראית הולי הדקיקה כשהיא אוחזת במחזיק הסיגריה המוארך, הפכה לסמל של אמריקה של שנות השישים. אם עוד לא יצא לכן לראות את סצנת הפתיחה המפורסמת, בה היא אוכלת עוגת שמרים כשהיא עוטה שמלה שחורה ושרשרת פנינים, אתן באמת חייבות להשלים את הפער התרבותי הענק הזה.
מסובבת את כולם על האצבע הקטנה (צילום:IMdb)
הרומנטי
אף אחת מהנוכחות
בחדר לא תישאר אדישה לנוכח הסצנה הקלאסית שבה ג'וני, שמגולם על ידי פטריק סוויזי
ההורס אוחז בידה של בת זוגו, בייבי, אותה מגלמת ג'ניפר גריי (בעלת הגוף המושלם) ומוביל אותה לעבר הבמה לריקוד סוער, שמעולם לא נראה כמותו על מסכי הקולנוע. השירים והריקודים ב"ריקוד מושחת" יסחפו אתכן כיאה לערב בנות קלאסי. אז
נכון שראיתן את הסרט הזה כבר עשרות פעמים, אבל האמת היא שהוא אף פעם לא נמאס ותמיד
מתגלים דברים חדשים כמו הגילוי המסעיר שאת אמא של בייבי מגלמת סבתא של רורי מבנות
גילמור (תודו שלא ידעתן).
אף אחד לא שם את בייבי בפינה (צילום: IMdb)
הביצ'י
עם הבלונד, העקבים
הגבוהים וחולצות הבטן, לא היה גבר אחד שלא סובב את הראש אחרי אלישיה סילברסטון
בתפקיד שר הורוביץ בסרט הכי "גירלי" שיש - "קלולס". בלוויית חברותיה הטובות,
די וטאי, אותה גילמה בריטני מרפי החיננית (שנפרדה מאיתנו לא מזמן), יצאה למסעות
שופינג מטורפים וחלשה על כל חנויות המותגים הכי שוות בעיר. למרות שזה לא הסרט הכי
מתוחכם בעולם, הוא הותיר את חותמו על עולם האופנה (מראה נערת בית הספר עם הגרביים
עד הברך) וגם הוסיף כמה חידושים לסלנג האמריקאי של שנות התשעים.
אין להן מושג (צילום: IMdb)
הנוסטלגי
אין כמו שנות
השמונים, הכריות בכתפיים, החותלות הצבעוניות, האודם האדום וכן, גם מולי רינגולד
ו"בת שש עשרה הייתי", עוד אחד מסרטיו של ג'ון יוז הכל כך אמריקאיים. סמנתה בת ה-15 מאוהבת בחתיך של
השכבה, החבר של הבלונדינית המרשעת והעלילה הולכת ומסתבכת עד שכולם שוכחים לחגוג לה
את ה"סוויט סיקסטין". שיר הנושא "It's my party and I'll cry if I want to" היה שם עוד הרבה לפני שיעל בר זוהר רקדה לצליליו תוך שהיא
מנשנשת דגני בוקר בפרסומות. למתקדמות ולחובבות ג'ון יוז, אל תוותרו גם על
"יפה בורוד" וכמובן שלא על "מועדון ארוחת הבוקר".
שנות השמונים העליזות (צילום: IMdb)
הקיטשי
כמו פטריק סוויזי
ובריטני מרפי, גם הית' לדג'ר המקסים כבר לא איתנו, אבל את הנוכחות הכובשת שלו נוכל
לשחזר בהנאה תוך צפייה בפאט, הדמות הכריזמטית שהוא מגלם ב"עשרה דברים שאני
שונאת אצלך".
הסרט הוא עיבוד קולנועי מודרני ל"אילוף הסוררת" של
שייקספיר. את הנערה הסוררת ואהובתו של פאט, קאט (כן, קראתן נכון, פאט וקאט), מגלמת ג'וליה סטיילס, שעד ליציאת
הסרט לאקרנים, הייתה שחקנית אנונימית. סיפור האהבה ביניהם נרקם בעקבות התערבות
שעושה פאט על חשבונה של קאט ומסתיים בנאומה הקלישאתי משהו, שעל אף הקיטשיות הכמעט בלתי
נסבלת שבו, לא יותיר אפילו עין אחת יבשה.
