אחותך יפה ממך?

כלות רבות שמתחתנות זמן קצר לאחר שכבר נחגגה חתונה אחת במשפחה, לרוב של אחותן, מרגישות כי אין את אותה התלהבות בבית כמו שהייתה בחתונה הראשונה. לפעמים זה מתבטא בסכום הכסף שההורים מסכימים להשקיע בחתונה שלהן ולפעמים זהו פשוט הרצון שלהם למחזר עוד אירוע ולהעביר אותו בקלות. מה שבטוח, אותן כלות רוצות להרגיש שוות ערך, בדיוק כמו אחיותיהן, ולפעמים אפילו אף יותר.

* רוצה להיות הכי שווה בחתונה שלך? בואי למצוא שמלת כלה

עוד לפני החתונה לא יכולתי לשמוע אותה (צילום: shuttersock)

הפסיכותרפיסטית והמטפלת הזוגית והמשפחתית אופירה לוין, מסבירה כי התופעה הזו של התחרותיות לא ממש מתחילה מארגון החתונה. "זהו דפוס ששייך למערכת היחסים שהייתה במשפחה גם קודם, אם אלו יחסי קנאה, תחרות או פרגון דווקא. אם מההתחלה אחות אחת תרגיש מקופחת, בין אם היא הבכורה שמתחתנת לאחר הצעירה, ובין אם היא הצעירה שזוכה תמיד לחוות דברים שנייה, היא עלולה באמת להרגיש שהיא רוצה יותר.

"גם אם עד היום התחושות האלו לא באו לידי ביטוי, אירוע כמו חתונה הוא משהו שיכול להאיר את זה. זהו מצב של לחץ, אפילו שהוא חיובי, ואז יוצאים לאור דברים שנשמרו בבטן. מעין 'אן-פינישט-ביזנס'", אומרת לוין.

על פי לוין קורה שבפעם השניה ההורים יותר שקולים עם הכסף, והם נמצאים עם היד על הדופק בנושא של הוצאות מיותרות, "אבל אי אפשר שחתונה שנייה במשפחה תרגיש כמו פעם שנייה, סבב ב', משומש. צריך להבין שגם אם הילדים נולדו בהפרש קטן זה מזה, לכל אחד מהם אופי אחר ואישיות שהוא מפתח, וכל ילד רוצה לבוא לידי ביטוי. לכל כלה מגיעה החתונה שלה ציפתה".

לא חבל? קחי את השמלה של אחותך

ואכן, ישנן כלות שמרגישות את התסכול ולפעמים רוצות להוכיח אפילו קצת בכוח, שהאירוע שלהן יהיה לא רק שונה – אלא גדול יותר ומפואר יותר. הן שואפות ליצור משהו שימחק מהזיכרון של האורחים (שפעמים רבות הם אותם אורחים בשני האירועים), את החתונה הקודמת של אחותן.

גלית (שם בדוי), מספרת כי אחותה התחתנה לפני קצת יותר מחצי שנה וכעת היא נמצאת בעיצומם של הארגונים לאירוע שלה. "אנחנו נראות פחות או יותר אותו דבר, אני ואחותי , ויש לנו אותו מבנה גוף, ואירוע אחד שאני זוכרת במיוחד, היה שאמא שלי שאלה אותי חצי בצחוק אם ארצה אולי לקחת את השמלה של אחותי לתופרת, להוסיף לה תחרות וכתפיות, לעשות בה כמה שינויים ולהצר אותה – כדי שאוכל ללבוש אותה בחתונה שלי, 'כי למה לזרוק כסף אם יש כבר אחת כזו ששוכבת בארון'. מעבר לעובדה שהיא עשתה את זה בלי לשאול את אחותי, זה היה אחד השיאים בשבילי – שהיא לא חשבה שצריך להשקיע גם בי. אפילו אם היא שאלה את זה בצחוק, אני מאוד נעלבתי".

"מאותו רגע, החלטתי שהחתונה שלי תהיה כל כך שונה מהחתונה של אחותי, ושזה יהיה אירוע שלא יזכיר אפילו בקצת את האירוע הקודם", מספרת גלית. "לקחנו אולם אחר, לקחנו להקה במקום די.ג'יי, וזה לא שהגזמנו יותר עם הכסף, אבל אנחנו שני בני אדם שונים, אנחנו שונות באופי. יותר מהכל רציתי שאמא שלי תבין שזה לא עוד סתם אירוע, כמו ילד שני שמתגייס לצבא לצורך העניין, אלא שהיום הזה מיוחד בשבילי מאוד".

אז מה אם התחתנו בהפרש קטן? זה לא אומר שזה יהיה אותו הדבר (צילום: shutterstock)