איך אפשר לבחור קייטרינג בלי לטעום?

לפני כעשר שנים החלטתי לחצות את הקווים ולהפוך מקרניבורית גאה לצמחונית. הצעד הפתיע את כל הסובבים אותי ואחרי לא מעט בדיחות בסגנון "חסה על החיה וחיה על החסה", ויכוחים, מריבות, התנצחויות אידיאולוגיות ואיך אפשר בלי ההבטחה ש"זה יעבור לך", הצלחתי להגיע למצב שבו כולם מבינים – החגיגה נגמרה. הלאה הסטייקים, ושמישהו יעביר לי את הטופו, בבקשה.

* הטור הקודם של הדס: מבקרת החתונות

אם אין בשר שיאכלו עוגות (צילום: shutterstock)

לשאלה "אז מה את אוכלת?" כבר התרגלתי ובאמת שפע של אוכל לא היה חסר, יעיד על כך המשקל הדיגיטלי החביב, אבל מסתבר שמשום מה, בלא מעט אולמות אירועים לא יודעים מה לעשות עם העניין הזה שנקרא "לא אוכלת חיות". החוויות שעברתי במשך השנים מול מלצרים חסרי אונים שלא ידעו מה להגיש לי יכולות למלא עוד שני טורים שלמים, ונעו בין שניצל טבעול שיצא מההקפאה במקרה הטוב, ל"יש לנו דג!" במקרה הרע. כך קרה, שכשהתחלנו לחפש מקום לחתונה, דבר אחד היה לי ברור – אצלי, זוועה כזו לא תתרחש, ולחבריי הצמחוניים ולי יהיה מענה הולם, ויהי מה.

אז לא, קייטרינג צמחוני לא בא בחשבון לצערי, ויעידו על כך כל החברים ששאלו בחשש, "בחתונה... יהיה בשר, נכון?" ומיד עיוותו את פניהם בפחד ונכנסו למגננה מפני הצמחונית המשוגעת שבטח תענה להם בהרצאה על עינוי עגלים תמימים בני יומם. אין מה לעשות, החתן, רוב החברים ובעיקר ההמון תוצרת מרוקו שהולך לפקוד את האירוע הזה, אוכלים בשר ולא מכירים בקיומה של שום אופציה אחרת. ואני כבר הבטחתי לעצמי שלא לכפות את דעותיי בנושא על אחרים, ולכן הוסכם על קו אדום בדמות "כבד אווז – על גופתי" ודרישה שגם מנשנשי הסויה שבינינו יצאו שבעים, לשם שינוי.

זה בערך מסכם את כל מה שהצלחתי לאכול בטעימות (צילום: shutterstock)

וכמו כל זוג, גם אנחנו התייצבנו לאירוע שבעלי אולמות מתעקשים לכנות "טעימות" למרות שמדובר בהוצאת מנות בלתי פוסקת שגובלת בפיטום של ממש, מצוידים בשני חברים טובים ובאבי החתן. הפתיחה הייתה קלילה ולא מסובכת מדי – סלטים, עם זה אני יכולה להתמודד, ומה אתם יודעים – זה אפילו טעים. אבל כעבור כמה דקות מצאתי את עצמי יושבת בשולחן מוקפת חיות בצלחת, מאזינה לקולות ההתפעלות סביבי ומבינה שלא משנה עד כמה אתנהג כמו כלה שתלטנית – בנושא הזה אני צריכה לשבת בשקט ולסמוך על טעמם של אחרים. מאוד פשוט ובכלל לא מלחיץ, אם מתעלמים מהעובדה שלא מעט אנשים כבר אמרו לך שאוכל זה הדבר הכי חשוב בחתונה ושאנשים מצפים לערב שעיקרו ארוחה טובה.

נכון, הגישו לי מנה צמחונית מעולה, ואני יודעת בוודאות שפיאסקו המנות הקפואות לצד גזר חתוך באלגנטיות לא יהיה פה, אבל איכשהו נדמה לי שהידיעה שלפחות לעשרת האורחים הצמחונים שלי יהיה טעים, לא הכי מרגיעה. וכך אני מוצאת את עצמי מגניבה מבטים חשדניים לשולחן, תוך כדי מחשבות בסגנון "מה הם כבר מבינים בבשר, חובבנים" שהגיעו מהצד במוח שלי שעוד זוכר מה הטעם של גופה עשויה היטב. 

בסופו של דבר, ביני לבין עצמי החלטתי על דרך פעולה – אני הולכת לסמוך על הבחור אנין הטעם שלי, ועל אביו שהוריש לו את אנינות הטעם הזו, ולהפקיד בידיהם את משימת הרכבת התפריט. הרי אנחנו עומדים להתחתן, אני אמורה לסמוך עליו בכל נושא, לא? אבל רק כדי להיות בטוחה, וחלילה לא כצעד של חוסר אמון, אני אוודא שכולם מבינים שלי לא היה שום חלק בבחירות האלה. אם בסוף האוכל לא יהיה טעים, אני ממש מצטערת, איך יכולתי לדעת? אבל כדאי לכם לנסות את הסלט, הוא באמת מעולה.

כתבות נוספות:

מה דעתה של ליהיא גרינר על מוסד הנישואים?  

כלות שלא מאמינות בתחתונים מתחת לשמלה

שמלות הכלה החדשות של המאסטר שף

איזה מנות פשוט חייבות להיות בחתונה שלכם? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב