המשימה: לא להבריח את האורחים

שבוע לפני החתונה כל הסובבים את הדס תורג'מן רק אומרים לה להירגע. היא מבחינתה מתאפקת שלא להשיב בצעקות כדי שעדיין יגיעו מוזמנים לחתונה

הימים האחרונים שלפני החתונה הם קריטיים ביותר. כולם אומרים לי שכלה שרוצה להגיע לערב הגדול כשהיא זוהרת ולבבית, חייבת להירגע קצת מכל הלחצים של ארגוני האירוע, לנוח הרבה ולישון טוב בלילה.

* הטור הקודם של הדס: מי הזיז את האורח שלי?

<b>תהיי יפה ותפרחי (צילום: shutterstock)</b>
תהיי יפה ותפרחי (צילום: shutterstock)

כל זה טוב ויפה בתיאוריה, רק כמה חבל שבמציאות, ככל שהחתונה מתקרבת, כך חיי הופכים לצ'ק ליסט אחד גדול שמורכב מעשרות פרטים קטנים ובלתי נסבלים, ואני הסביבון האנושי שמנסה להספיק את כולם בזמן. אכן, אין יותר חינני ואלגנטי מבחורה שנסחבת בקו 4, בעמידה, עם שמלת כלה ענקית ביד אחת וסלולרי שלא מפסיק לצלצל ביד השנייה. אלוהים, שרק לא אפול עכשיו בפנייה ימינה. אני לא מבינה כלום באיפור אבל נראה לי שמכה רצינית בפרצוף זה משהו שיהיה מאוד מאתגר להסתיר.

וכל הבלגן הזה, יחד עם האופי המרוקאי חסר הסבלנות שלי, ובשילוב ההבנה שמכה בך שתכף, עוד שנייה, מגיע היום הזה שעבדת עליו חודשים ארוכים, הוצאת עליו סכומי עתק שאין לך והקרבת בשבילו את כל זמנך הפנוי – כל זה גורם לך להרגיש ממש לא זוהרת אלא דווקא מאוד, מאוד היסטרית. ואיזה דרך התמודדות תהיה טובה יותר מלהוציא את הטירוף על כל הסובבים אותך. חברים, משפחה, אנשים מהעבודה – כל מי שרק אכפת לו ממך או מנסה להתרגש איתך מוצא את עצמו זוכה לתגובות לא סימפטיות בעליל וכך את מגיעה למצב שבו את מסתכנת בכך שחגיגה שאמורה להיות מפגן של אהבה ומשפחתיות תיגמר במצב שבו כולם בעצם שונאים אותך.

<b>פשוט תתפסו ממני מרחק (צילום: shutterstock)</b>
פשוט תתפסו ממני מרחק (צילום: shutterstock)

והמסכן מכולם הוא כמובן בן הזוג, זה שבעצמו עומד להיות חתן בעוד כמה ימים ויכול להיות שגם הוא קצת לחוץ. הבחור ששומע ורואה אותך יורדת מהפסים וצריך להזכיר לעצמו שרק לפני כמה חודשים הוא החליט שהוא לא יכול בלעדייך ושאת האחת בשבילו. ואז הוא כנראה מבין שאולי הוא עדיין לא מכיר את כל הצדדים שלך. נגיד, את הצד הפסיכי שגורם לך לצווח עליו מדי פעם משפטים כמו "צריך להביא את הכתובה! החליפה לא מוכנה עדיין!" ובעיקר רואה אותו כאחראי הבלעדי לכל דבר שעלול להשתבש ברגע האחרון.

מזל שאיפשהו בתוך מסע הטירוף הזה, תוך כדי צעקות על חברה בטלפון בסגנון "ממש לא אכפת לי איזה שמלה תלבשי לחתונה, נראה לך שזה מה שמטריד אותי עכשיו?" אני קולטת אותו פתאום בזווית העין וחושבת לעצמי, מה היה קורה אם הייתי נופלת על בחור עם סף עצבים בעייתי כמו שלי? מן הסתם הוא היה צועק עלי בחזרה ומתחיל מלחמת עולם בבית. אבל איכשהו, דווקא האיש הסופר - סבלני הזה מוכן ורוצה להתחתן איתי. ואני? במקום להודות על מזלי הטוב, מנצלת את הרוגע האינסופי הזה שלו ומתפוצצת על כל העולם ובעיקר עליו, בלי שום סיבה אמיתית.

ואז אני חושבת, הרי כל הסיבה שבכלל הגעתי לכאן היא הרצון הפשוט הזה, להתחתן איתו. העיקר הוא לא להתלבט שבוע איזה נעליים לקנות, להתרוצץ בין אלף סידורים או להתווכח על איזה סוגי קינוחים יהיו בתפריט. כל הדברים האלה, שמוציאים אותי מדעתי, הם לא מה שחשוב. אז מעכשיו אני מבטיחה להשתדל ללמוד ממנו ולהיות סבלנית לכולם ולא לתת ללחץ להשתלט עלי. כמובן שכמו שאני מכירה את עצמי, כנראה שהגישה הזו תחזיק בדיוק יום וחצי, אז אם אפשר רק שמישהו ירחיק אותי מאנשים והכל יהיה בסדר.

כתבות נוספות:

כלות עושות ניתוח פלסטי כדי להיראות כמו מידלטון

כך תתאימי את האקססוריז לשמלת כלה

הצצה: קולקציה שמלות כלה 2012 


איך את מרגיעה את הלחץ בשבוע לפני החתונה? ספרי לנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב