התקופה שלפני החתונה אמורה להיות הרגע הכי טוב של בני זוג בתחילת דרכם. אבל יש זוגות שעבורם היא בעיקר סיוט, כי במקום
לבחור את צבע המפיות, הם רבו כל הדרך אל הפגישה עם בעל האולם. בוקר אחד הם אמרו 'לא עוד' והחליטו שעדיף לדפוק את החתונה שלהם במקום להרוס לעצמם את החיים.
* איך תהפכי את החתונה לרגע היפה בחייך? חפשי שמלות כלה
אין חתונה בלי כלה (צילום: shutterstock)
"אלו דברים שלא צצים פתאום, אלא שסוחבים אותם לאורך הקשר, וצריך לדעת איך לנתק את הרגשות, ולבחון בשכל, מבחינה ריאלית ויבשה, אם אפשר לחיות עם הבנאדם הזה ועם המחלוקות באמת פתירות", אומרת עמליה (24), שביטלה את החתונה שלה חמישה שבועות לפני המאורע. לדבריה, לא מספיק לבני זוג שיהיה להם כיף, הם צריכים להיות בעלי ראיית עולם דומה. "אם רואים שתפיסת החיים שונה בתכלית, אסור להיות שבויים ברגשות. עדיף לבטל את החתונה ללא קשר למה יש ומה מוכן".
עמליה התארסה שמונה חודשים אחרי שהכירה את בן הזוג שלה, ומודה שהתעלמה מאותות האזהרה שקיבלה. "תמיד היו בינינו מחלוקות שלא פתרנו והם עלו על פני השטח כל הזמן. כשמועד החתונה הגיע, הבעיות קיבלו תוקף חזק והיו המון פיצוצים, עד שהגענו להחלטה שאי אפשר לנהל ככה חיים", היא מספרת. "פגענו אחד בשני באופן קבוע, ואני זוכרת ששאלתי את עצמי איך אני הולכת לחיות במשותף עם הבנאדם הזה, והחלטתי שזה פשוט לא מתאים לי".
''אסור להיות שבויים ברגשות'' (צילום: shutterstock)
"האהבה לא תמיד מנצחת"
יותם (שם בדוי), בן ה-25, בטוח שארוסתו לשעבר הייתה אהבה גדולה בחייו. אלא שבמקרים מסוימים, הוא אומר, האהבה לא מנצחת, כי אם צורת החיים. "היינו יחד און אנד אוף כשלוש שנים לפני שהחלטנו שאנחנו מתחתנים. במקביל היא התחילה תהליכי חזרה בתשובה, ואני בעקבותיה. באיזו שהוא שלב הבנתי שצורת החיים הדתית לא מתאימה לי, שהגישה שלנו לחיים אחרת ושאפילו המשפחות שלנו שונות מאוד".
למרות האירוסין, ההחלטה נעשתה בשלב מוקדם, כשהזוג עוד לא התחיל בהכנות הקדחתניות לחתונה. "התארסנו, אבל לא הודענו לאף אחד על קיום החתונה. ההורים כמעט ולא היו מעורבים, ויכולנו לסגור את הסיפור ביני לבינה. החברים הגיבו בצורה תומכת ומבינה ואני חושב שההורים שלי היו אפילו די שמחים".
כשהצד השני לא מוכן לשלם
"תמיכה זה דבר מאוד חשוב במצב כזה, ולי זה עשה טוב שהייתה לי סביבה שעודדה אותי", מוסיפה עמליה. אבל הקושי שלה הגיע מכיוון אחר. "אמא שלו התקשרה לאמא שלי וביקשה לא לבטל את החתונה, ואמרה שזה קורה לבני זוג ושהם רוצים לעזור לפתור את העניינים. זה היה כל כך קשה בעיקר בגלל שזו מערכת שלמה של אנשים שצריך לנתק איתם קשרים". וכשלא מקבלים את ההסכמה של הצד השני, צריך ללמוד להתמודד גם לבד. "שריינו כבר אולם וצלם לטובת החתונה, כך שעל פי המוסריות צריך להתחלק חצי-חצי בהוצאות. אבל ההורים שלו לא הסכימו לשלם את הקנסות וההורים שלי נדרשו לשלם את הכול".
תוצר הלואי של הפרידה. הקנסות (צילום: shutterstock)
גם מיכל (27) לא זכתה לשיתוף פעולה מצד הארוס שלה. "הוא רצה להתחתן, אז הוא פשוט שתק והעלים עין מהבעיות שלנו. באיזה שהוא מקום אני רציתי שהוא יבטל את החתונה והייתי מייצרת מריבות על דברים שלא הגיעו לו. הוא אמר לי שהוא לא רוצה לוותר על אהבת חייו ושנחכה עד שנביא ילד כי אולי נתגרש. כשהוא אמר את המשפט הזה הבנתי שזה מתוך קטע של בושה שהוא לא רוצה לבטל את החתונה".
בתוך כל סערת הרגשות המשפחתית, מיכל הייתה צריכה לטפל גם בביטול החתונה. "כשביטלתי הכול היינו שבוע לפני החתונה והכול היה כבר מוכן. דיברתי עם המנהלת שלי ואמרתי לה שלא אגיע לעבודה מספר ימים בגלל שיש לי סידורים. התקשרתי להודיע לאמא שלי שהחינה מבוטלת, והיא הייתה בהלם", היא מתארת. "פחדתי שההורים שלי יתבאסו על הקנס – האולם דרש קנס של 60,000 שקל, כשהעלות הכוללת הייתה 80,000 שקל. כשלא מצאנו לקוח שירצה להתחתן בתאריך שלנו לא הייתה לנו ברירה אלא לשלם וההורים של שנינו התחלקו חצי-חצי בהוצאות".
