לא רק במגזר החילוני: גם רווקים במגזר הדתי-לאומי מתקשים למצוא בני זוג לחיים. אולם בניגוד לאופציות שעומדות בפני חילונים, הכוללות יציאות לברים ולמועדונים בסופי השבוע, צעירים בציבור הדתי-לאומי צריכים להסתמך בעיקר על חברים עם כוונות טובות או על שירותים של משרד שידוכים.
איך מכירים היום במגזר הדתי-לאומי? (צילום: shutterstock)
"אם המגזר החילוני הולך למועדונים בשישי, אנחנו מתגבשים חבורות-חבורות בבית של מישהו או יוצאים לטייל בחוץ, מדברים ומעבירים בינינו חוויות מהשבוע", מתארת סימה (שם בדוי) בת 22 מאזור המרכז, כתבת ותיקה באתר אינטרנט לנוער ולסטודנטים ומעבירה סדנאות להעצמה נשית במגזר הדתי-לאומי.
"אני והחברות שלי באות מהציבור הדתי-לאומי, הפחות כבד, והדרכים שלנו להכיר בני זוג מסתכמים בחברות בתנועות נוער או במפגשים בבתי הכנסת, שם נמצאים כל הרווקים והרווקות בתפילת השישי שלהם וזו נחשבת פלטפורמה אטרקטיבית להיכרות". סימה מסכמת את ההתייחסות של נשים רווקות ודתיות לזוגיות אפשרית בכך, "החברות הנועזות שלי הכירו בני זוג לבד, כשניגשו לדבר עם בחורים שעניינו אותן. אחרות עשו את זה דרך שליחים.
"אנחנו פחות פונות לעולם השידוכים - יש לי חברות שנרשמו לאתרים אבל לאף אחת לא יצא מזה משהו. לי אישית זה לא נראה אמין כל כך מה שהולך שם – אנשים באים למכור משהו ולכן הכול נראה יפה יותר אבל אני לא מוכנה לקחת סיכון", היא אומרת. "פעם אחת הסכמתי לצאת עם בחור ששידכו לי, וכשנפגשנו ראיתי גבר עם כרס, שנראה בן 40, ושבא מבית מאוד דתי – הוא שאל אותי אם אני משתמשת באינטרנט ועשה לי הרצאה בכל פעם שמשהו שאני עושה לא היה נראה לו הולם".
נשים מעוניינות יותר בזוגיות? (צילום: shutterstock)
מכשול השידוך: יותר בנות מבנים
אז מדוע צעירים דתיים מאבדים אמונה בתעשיית השידוכים? חיים פלק, מנכ"ל עמותת ישפה, עמותה לשידוכים לציבור הדתי-לאומי, מציין כיצד מתבצע הליך השידוך בין מועמדים פוטנציאליים. "בכל חודש מגיעים אלינו בין 50 ל-100 אנשים, שמבקשים להיקלט במערכת. לאחר ראיון אישי עם אחד מ-80 המראיינים והמראיינות שפועלים בהתנדבות, הלקוח נקלט במערכת, כשהמגמה היא שיהיה לו רכז שידוכים שיטפל בו אישית", הוא מסביר.
בפרוספקט שמחולק על ידי העמותה לנרשמים, מצוין החזון של העמותה: "לתת את התנאים המיטיבים למציאת בן/ בת זוג". אולם אחת הבעיות העומדות בפני פעילות העמותה, היא חוסר האיזון בין הנשים והגברים המבקשים להיעזר בשירותים. "נרשמים אלינו יותר בנות מבנים, ביחס של שני שליש ושליש בהתאמה. בפועל זה אומר, שברגע שיגיע בחור טוב, בן 31, תורני, אקדמאי ונראה מצוין למשל, הוא מיד יקבל 25 טלפונים.
"כדי לפתור את זה אני מעודד הליך שהמגמה שלו היא להציע הצעות מתאימות". לדברי פלק, במקום לתת חמש הצעות רלוונטיות, אפשר להתמקד בהצעה אחת (רווק), שאנחנו מעריכים כטובה עבור הבחורה שמבקשת להשתדך ולהתמיד בה. "אני אומר לשדכניות לנסות לשתף את מי שיושבת מולן בסיבות שעומדות מאחורי הבחירה בשידוך הספציפי שרוצים לעשות לה, כדי למצות את הפוטנציאל המלא של הבחירה שלנו".
מקום המפגש החדש: פייסבוק (צילום: shutterstock)
עברתם את גיל 40? תתקשו למצוא שידוך
פלק מוסיף ומתאר את אופן גיבוש הפרטים על המועמד, שישמשו את שדכני העמותה בתהליך השידוך. המפגש הראשון עם המראיין מבוסס על שיח בינו לבין המועמד, כאשר הפרטים שנכתבים אודותיו ושעל פיהם מבוצע השידוך מורכבים ממידע טכני שכתב על עצמו ומהתרשמות המראיין. "אנחנו רואים חשיבות רבה בייעוץ וליווי המועמדים, אבל בגילאים מבוגרים יותר, 40 ומעלה, אנחנו אומרים להם מראש שלא יהיו להם אחראים מטעם העמותה. גם לגבי אנשים עם ילדים, הסיכוי שלהם להשתלב הוא נמוך יותר".
כדי לייצר במת היכרות נוספת למגזר הדתי-לאומי, אריאל גמזו בן ה-25 הקים, יחד עם קבוצה קטנה של חברים, שתי קבוצות פייסבוק, שמתוחזקות על ידם באופן שוטף. "היום אנחנו עומדים על כ-3,000 חברים בכל ארגון וחתומים כבר על חמש חתונות. הקבוצה 'פנויים משהו' פונה לציבור הדתי-לאומי, בגילאי 18-32, ו'בניין אריאל' לגילאים מבוגרים יותר", אומר גמזו.
"הרעיון הוא לאגד את כולם במקום אחד ולהוציא אותם לכמה שיותר פעילויות, אירועים והתנדבויות. היום יש לנו התנדבות בבית החולים שניידר, בעוד שבוע טיול בגלבוע ועוד. אפשרויות ההיכרות של הציבור הדתי-לאומי מאוד מצומצמות והדייטים מביאים לידי התשה נפשית. המטרה שלנו זה להביא למקום אחד, בבת אחת, כמה שיותר רווקים ורווקות ולחסוך את כל הטלטלות מההיכרויות הלא קשורות לגמרי. אתה מגיע למפגש, ניגש להכיר את מי שמעניין אותך וממשיך לפעול.
"הדבר היחיד שאנחנו מבקשים מהחברים בקבוצות הוא לעדכן אותנו בהתפתחות הקשרים הרומנטיים שנוצרו דרכנו, ואם אפשר, לתת תרומה סמלית כדי שנוכל להמשיך ולהתקיים, להתפתח לעוד כיוונים ואולי ליצור פלטפורמות היכרות נוספות, שמתאימות לציבור על כל גווניו".
