* רוצה להיראות הכי מעודכנת בחתונה? חפשי שמלות כלה
אז מה היה לנו השנה? (צילום: shutterstock)
טרנד הוינטאג' עדיין איתנו ו
שמלת הכלה של רותם סלע, שעיצב לה
רונן פארצ'ה בשנת 2010, היא תצוגת תכלית של הקונספט שסחף אחריו את הישראליות ונותר רלוונטי מאז ועד היום. הגזרה דקה ומתיישבת באלגנטיות על שיפולי הגוף, הבד נקי ואוורירי ומעל הכל נחה לה שכמייה – פריט עליון שמתפקד כשומר הצניעות בחופה, אך כלל לא שמרני.
שמלת הכלה האצילית שעיצב
אלון ליבנה לאיילה רשף הייתה הסנונית הראשונה בטרנד "שמלות השטיח האדום" - גזרה פשוטה ומעודנת, שבחוכמה רבה מכסה את הגוף ומצליחה גם להחמיא לו. נשמע משעמם? מה שבכל זאת מייחד את הדגם הדי שגרתי הזה הוא הבד, שלדברי המעצב יובא מפריז ונבחר בשל "צבע פנינה אפור-כסוף וכולו רקמות ואבנים".
סקסית, פשוטה וזוהרת. השמלה של השנה (צילום: יחצ)
כלות מפצות על קוד הלבוש הצנוע הזה בפריט לבוש נוסף, שמכניס את הדרמה לפחות בשלב החופה. זו יכולה להיות חצאית הפתעה או
שמלת כלה שנייה, שתמלא את הצורך בקצת נפח, בומבה ואקסטרווגנזה. ובתוך כל הבשורות הבנאליות האלה, חזרתו של הצבע הלבן הקלאסי לשמלה היא אולי הדבר הכי טוב שקרה השנה – אחרת מי היה מבדיל בין הכלה לאורחת שהחליטה להפציץ הופעה?
טרנד הטראש דה דרס ("להרוס את השמלה") התחיל כבר לפני עשור בחו"ל והגיע גם לארץ לפני כמה שנים טובות. אלא שהשנה לקחו בו חלק הרבה יותר כלות, וספקים התאימו את עצמם לשוק המשתנה. מעצבים מעניקים להן, יחד עם השמלה לחתונה, דגם ישן שאפשר לטנף, וצלמי החתונות מציעים לזוגות יום צילומים נוסף בתוך חבילת הצילום השלמה.
ובשנה בה זוגות מוכנים לעשות יותר בשביל לייצר זיכרון מגוון מהחתונה, מי שמתחה את הגבול העליון לסט צילומי 'טראש דה דרס' מסוכן וקיצוני במיוחד, הייתה כלה ישראלית שבחרה להצטלם בים. אולם, בזמן שרוב הזוגות מסתפקים בטינופת חולית וכתמי יין אדום, היא
שרפה את השמלה שלה ורצה מיד למים כדי להצטנן.
אוהבות ים. טראש דה דרס בישראל (צילום: סטודיו בלבן)
כשהאינטרנט,
הבלוגים והסרטונים הויראליים הם כלי העבודה של כל אחת, טרנדים וסתם רעיונות ביזאריים שמתחילים בחו"ל עושים את דרכם גם לכאן, והתוצאה דווקא חיובית. השיער משתחרר מגומיות חונקות וג'לים ששומרים כל שערה במקומה ונאסף ברישול רומנטי לכדי אבועגלה או
צמה קלועה. השנה הכלות לא יצאו בלי
אביזר אופנתי לשיער שמגיע בצורות וצבעים: פרחים, כתרים, מסרקיות ומה לא.
יצא לכם לראות כלה שלא התאפרה? אל תתבלבלו, זו עוד אחת ממגמות החזרה לטבע –
איפור נקי, בגווני אדמה חומים כהים ובהירים, הברקות קלות במקומות הנכונים וגלוסים ורדרדים בצבעי פירות העונה על השפתיים. כלות שבחרו לשלב גם את
אופנת המטאל אל-לה נינט טייב במראה הרומנטי של נשות שנות ה-60, לא חסכו מהעין את האייליינר השחור והטשטוש המעושן.
רואים את השחור בעיניים (צילום: shutterstock)
עם ישראל, במיוחד בכל האזורים שהם לא תל אביב, עדיין מעדיף את
שיטת הגשת האוכל לשולחנות, ואם אפשר בלי הטיפ למלצר. לעומת זאת, אולמות בוטיק, שעורכים אירועים של עד 250 איש, מארחים לא מעט חתונות בהן שיטת ההגשה היא בופה. המגמה הכללית של אולמות וגני אירועים בארץ היא לפתוח בפני זוגות כמה אופציות ולאפשר להם לבחור את המועדפת, אם זה מזנון ואפילו
קוקטייל לצד מבחר מנות ראשונות איכותיות וקטנות.
בכלל, האוכל בחתונות עובר שינוי חיובי – פחות זה יותר ולא מספיק שיהיה רק טעים. הקינוחים הפכו לפטיפורים בגביעים קטנים שאפשר לקחת ממקום למקום ולגרור גם לרחבה. אולם האירועים
בראשית בדרום הארץ מתאר את התופעה כשילוב של איכות ויופי. למה? כי אנשים נוטים להתנפל על מנות אחרונות ולהפוך את שולחן הקינוחים לשדה קרב, כך שעדיף שכל אחד ייקח כמה טעימות קטנות אך דומיננטיות.
אוהבים שירות לשולחן (צילום: shutterstock)
לצד גימיקים מושכי תשומת לב כמו הפרחת יונים,
זיקוקי דינור אחרי החופה ועשן בסלואו, גם האורחים לא יוצאים לפני שהבטן מלאה והידיים עמוסות במזכרות מהאירוע, אחרי שקראו בפעם המי יודע כמה לצלם של המגנטים ואספו אולי חמישים מרובעים לתלות על המקרר. גם תאי הצילום השקופים, המסכות, הסטיקלייטים, המשקפיים הגדולים ושאר צ'ופרים מהניינטיז מוסיפים לעשות שמח.
אבל לא רק האורחים זוכים לכל טוב. זה התחיל כהפתעה לזוג הנישא והפך לעוד משהו שפשוט עושים לכבוד החברים המתחתנים, כמו
מסיבת רווקות ורווקים –
סרטוני הוידיאו לחתונה הם תוספת מושקעת ומשעשעת אחרי החופה ולפני האוכל.
