יותר זוגות מחליטים להעתיק את החיים שלהם לחו"ל כדי ללמוד, לעבוד ולחיות, אבל ללא שום קשר להסתגלות שלהם במקום החדש, את החתונה הם כנראה יעשו בישראל - לא רק בגלל שבארץ זה הרבה יותר זול, אלא גם מפני שהתעשייה המקומית מאפשרת להם להגשים את החלום.
גרים בחו''ל, מתחתנים בישראל (צילום: shutterstock)
עדי וייס אמנם חיה באיטליה, אבל את שמלת הכלה שלה היא העדיפה לרכוש בישראל. "כולם שאלו אותי למה לא הבאתי שמלה מאיטליה, אבל מה שיש שם זה לא הסגנון שאני רגילה אליו. אפילו שזו מדינה עם תעשיית אופנה מאוד חזקה, אין כמו שמלות מישראל, ובאיטליה שמלות כלה זה משהו איום ונורא, כולן נפוחות וזקנות", היא מתארת.
וייס ובעלה נסעו לצפון איטליה כדי ללמוד רפואה, משם המשיכו להתמחות באחד מבתי החולים באזור ובחמש השנים הקרובות הם לא מתכננים לעזוב, אבל בשביל חתונה, הם יגיעו גם עד תל אביב. "בכל מצב אנחנו ישראלים, ולא יכולנו להביא לכאן את כל המשפחה", היא אומרת. "ובכלל, באיטליה אין תרבות של חתונות כמו בארץ – אין ריקודים, הם לא רגילים להרבה אוכל והטקס הכי לא מעניין בעולם אפילו למי שקתולי".
50 אלף יורו לחתונה
גם רונית סיאדה העדיפה להביא את כל החברים וקרובי המשפחה שחיים בפריז לחתונה ישראלית, בעיר שהפכה לדבריה למעוז החתונות של יהודים-צרפתים. "כל הצרפתים רוצים להתחתן בישראל בגלל שאנחנו יהודים, אבל באילת יש גם שמש, ואפשר להתחתן בחוץ, בגן אירועים, או על הים", היא מצדיקה את ההחלטה, "בפריז אי אפשר לקבוע תאריך לחתונה, אפילו אם זה כבר קיץ, כי אי אפשר לדעת מה יהיה מזג האוויר".
פה יש שמש. חתונה בישראל (צילום: יניב פרודקשן)
אבל גם כשמזג האוויר מאפשר, חתונה בפריז עולה הרבה יותר מאשר בישראל. "קניתי רק שמלה, נעליים וחליפת חתן בפריז, כי אני אוהבת את האופנה שם יותר מאשר את מה שמוכרים בישראל, אבל בצרפת אי אפשר לשכור שמלת כלה, רק לקנות. והמחיר? 5,200 יורו (כ-25 אלף שקל)", היא מספרת.
עדי וייס מצטרפת לתלונות על מחירים מופקעים שגובים מחתן וכלה בחו"ל. "המחירים באיטליה מטורפים כל כך, עד שהאורחים האיטלקים שהגיעו לארץ בשביל להיות בחתונה שלנו חשבו שהשקענו מיליונים, במדינה שלהם כל מה שהיה באירוע היה עולה לפחות 50 אלף יורו", היא אומרת.
"לא הזיז לנו צבע המפיות"
כדי להרים חתונה בשלט רחוק, צריך להיות הזוג שלא מתעכב על כל קישוט שיעמוד על השולחן. תמרה ברודינסקי ובן זוגה עשו את כל הסידורים משנחאי שבסין, וכשהגיעו לארץ סגרו את הפרטים הקטנים. "הרמנו הכל תוך שלושה שבועות – עשינו טלפונים, הסתכלנו באינטרנט על ספקים וקיבלנו המלצות וקבצי מוזיקה מתקליטנים דרך המייל", היא אומרת. "לא באמת הזיז לנו מה יהיה צבע המפיות, והדבר המשמעותי היחיד שהיינו צריכים לבצע בארץ היה להוכיח יהדות בצוהר כי אני עליתי מברית המועצות".
לא מתעכבים על הפרטים הקטנים (צילום: shutterstock)
ברודינסקי מודה שחתונה בחו"ל בהחלט הייתה על הפרק, אבל ירדה בסופו של דבר. "להורים שלי לא היה אכפת איפה נתחתן, הם אמרו שאם אנחנו רוצים הם יבואו לשנחאי, אבל הכי כיף לנצל את הרגע ולא למשוך את ההכנות לחתונה לנצח, אז בחרנו באופציה הזמינה", היא מוסיפה.
ברודינסקי, מעצבת גרפית במקצועה, מצאה גם דרך יצירתית לתקשר עם האורחים. "את הזמנה לחתונה עשינו ביו טיוב, שלחנו גם מייל חמוד עם הזמנת וידיאו ועשינו סרטון "תודה שבאתם" מירח הדבש בתאילנד", היא מתארת. "זה היה ממש כיף להגיע, במיוחד כי לא ראינו אנשים הרבה זמן. אז מה אם גרים בחו"ל? חשק לחזור לארץ תמיד יהיה".