בסצינה האחרונה בסרט המצויר "סינדרלה", עובדי הארמון מגיעים לביתה של סינדרלה כדי שנשות הבית ימדדו את נעל הזכוכית, שאשת החלומות של הנסיך השאירה מאחור. לאחר שהנעל לא עולה על רגלי האחיות, סינדרלה מודדת את נעל הזכוכית, שמתאימה לה בדיוק.
משם, דיסני מקפיצים אותנו לסצינת החתונה בינה ובין הנסיך. החתונה מושלמת: השמלה מחמיאה לגזרתה של סינדרלה, המוסיקה בלתי נשכחת, הכרכרה מקושטת בטוב טעם וכל האורחים מתנהגים בצורה מופתית.
רוצה להיות מיוחדת ביום החתונה? מצאי כאן שמלות כלה
סצינת החתונה המושלמת. סינדרלה (צילום מסך IMDB)
גם בסצינות חתונה נוספות, בסרטי דיסני ובסרטים אחרים, יש מגמה דומה: מההחלטה על הזוגיות ישר לחתונה, המושלמת כמובן. לא רק שהסצינות האלה מציגות את החתונה כאילו נעשתה באפס מאמץ, אלא שהחתונה היא נקודת השיא בזוגיות ונקודת השיא בחייה של אישה. והשיא, כיאה לשיא, חייב להיות מושלם.
כלה לחוצה היא תמיד בריידזילה?
למרות מה שאנחנו רואות בסרטי דיסני, ארגון חתונה כרוך בעבודה רבה. לעובדה זו, בשילוב מכבש הלחצים החברתי שהיא צריכה להיות מושלמת, יש השלכות. נשים רבות מגיבות באופן נורמלי לחלוטין תחת כובד האחריות הזו: בלחץ. האופן הלא נורמלי שבו אנחנו כחברה בחרנו להתמודד עם הנשים שנתונות ללחץ הוא באמצעות לעג, ורידודן לכדי דמות קומית: הבריידזילה.
הבריידזילה - שילוב המילים bride, כלה, וגודזילה, המפלצת היפנית מהסרטים – הוא דימוי של אישה-כלה שמארגנת חתונה, שמרשה לעצמה להתעמר בכל הסובבים אותה כיוון שהיא מרוכזת בעצמה וביום שלה. היא מפונקת, דורשת ולא רציונאלית, והחתן שלה הוא גבר מסכן שלא מבין לאיזו רשת הוא נפל. הבריידזילות הן זן של נשים שצריך להיזהר ממנו, והתנהגותן מעוררת סקרנות עד כדי כך שאף הוחלט להכין עליהן תכנית ריאליטי אמריקאית, בשם "Bridezillas". נשיונל ג'יאוגרפיק של ממש.
זהירות, כלה יוצאת מדעתה (צילום: shutterstock)
מה הפלא שאישה שמארגנת חתונה תנהג כמו "בריידזילה"? במשך כל חיינו, מלמדים אותנו שיום החתונה הוא היום החשוב בחיינו. מחנכים נשים שיום החתונה הוא יום שבו הן הנסיכות מהסרטים והוא זה שיקבע אם יחיו ב"אושר ועושר". אם אומרים לנו שחתונה הוא היום שסובב סביבנו, אזי ברור שננהג ככה.
יתרה מזו, חתונה מוצלחת לא נמדדת על-פי גינוני החיבה של הכלה והחתן זה לזה, או מידת ההנאה של הכלה מהאירוע, אלא החיצוניות: השמלה והאיפור, האוכל, המוסיקה וכיוצא באלה. אז אם מלמדים אותנו שהתנאי לעבור את המבחן החברתי של החתונה הוא השמלה, ברור שנשקיע משאבים עצומים כדי שתהיה מושלמת.
תמיד עדיף לרוץ ביחד לחופה (צילום: shutterstock)
התפיסה החברתית לפיה "רוח רעה" משתלטת על נשים וגורמת להן להתנהג באופן לא נורמטיבי, אינה חדשה. זו אותה התפיסה שרואה נשים בזמן הווסת כרגשניות או עצבניות; זו אותה אבחנה רפואית עתיקה של "היסטריה" אצל נשים חסרות מנוחה בעת העתיקה; וזו אותה תפיסה שתופסת נשים כלא רציונאליות וכמכשפות. נדמה כי בכל פעם שנשים עצבניות או כועסות, נקבע שאנחנו משוגעות, במקום לבדוק מה התנאים החברתיים שהביאו לרגשות הכעס והבלבול.
הגיעה העת שבמקום לתייג נשים כחולות או כמפלצות, נתמודד עם הסיטואציה החברתית שהביאה נשים למצב הזה. נשים הן בני אדם שלמים, ויש לנו קשת של רגשות. על אף הדימויים האוטופיים של אישה שנראית יפה ומושכת בלי מאמץ, וחתונה מושלמת שהתארגנה בלי מאמץ, המציאות היא מורכבת יותר, וראוי להראות אותה ולהתמודד איתה, במקום להקטין ולבטל את הנשים שחוות אותה. ראוי שהחתונה תהיה חגיגה של הזוג, שמתמודד ביחד על חיים משותפים ונגד נורמות חברתיות שפוגעות בנשים. לא סינדרלה ולא בת הים הקטנה, אלא "יעל", "מיכל" או "רותם", נשים עם אחריות רבה על כתפיהן.
