הבדלים קיצוניים בסגנון החיים או במוצאם של משפחות החתן והכלה יוצרות לעיתים סיטואציות מצחיקות, מביכות או הזיות מתמיד כשמפגישים לראשונה את משפחות בני הזוג. מדובר בערב מורכב בו כל אחד מבני הזוג חושש מחשיפת 'סודות מדינה' של חיק המשפחה. כיצד בכל זאת מתנהלים בערב זה, על מה כדי לשים דגש ואיך תינוק יכול להציל את המצב?
המפגש המרגש לו חיכיתם עד כה - הגיע (צילום: shutterstock)
השד (העדתי) לא כזה נורא
גילי (27) מחיפה, מספרת על הערב המלחיץ בו הוריה פגשו לראשונה את הורי החתן לעתיד. ההכנה למפגש הייתה מלווה בהרבה התרגשות ושמחה אך עם זאת היא חששה בגלל הפערים התרבותיים והעדתיים שקיימים בין שתי המשפחות. "הגעתי למסקנה שכדי להוריד את מדד הלחץ אני חייבת שיהיה תינוק בארוחה", מספרת גילי. היא דאגה שאחיין שלה יהיה נוכח בזמן הארוחה למרות שזו שעת השינה שלו, "האמנתי שהוא הפתרון לשתיקות מביכות או חוסר זרימה בין האורחים", מסבירה גילי.
הרגע בו ההורים נכנסים לפתח הבית הוא אכן נקודת המפגש הראשונה והמרגשת ביותר, "הרגשתי שהייתה התרגשות ומתח מכל הצדדים, אפילו בסיטואציה של לחיצת יד ונשיקה על הלחי ,נותנים אחת או שתיים? זה לא היה ברור. בסוף זה נגמר בנשיקה באוזן, אבל אף אחד לא שם לב", אומרת גילי במבוכה. לאחר שלב חלוקת המתנות והרמת הכוסית המשפחות התיישבו לשולחן. "זה היה הרגע היחיד מכל המפגש בו הייתה שתיקה מביכה אף אחד לא הוציא מילה, מזל שאחיין שלי מלמל משהו", היא מוסיפה, "למזלי הרמת כוסות היין עשתה את שלה ואבא שלי התחיל עם בדיחות הקרש הלא מוצלחות שלו".
לפעמים האחיין הוא פתרון לשתיקות מביכות (צילום: shutterstock)
אם כן, על אילו נושאים מדברים שני זוגות זרים במהלך הארוחה המשפחתית? לאחר שיחות המקצוע בהם כל אחד מההורים הציג את עצמו ואת מקצועו, החלו דיבורים בנושאי פוליטיקה, כדורגל והחלפת מתכונים. "הגשת האוכל הביאה איתה נושא לשיחה של עדות ומנהגים, ההורים שלי בכלל לא ידעו מה זה חינה, בשביל המשפחה שלו זה הטקס הכי חשוב שיש", מספרת גילי. לדבריה, הארוחה הסתיימה בצורה הפוכה ממה שציפתה, היה לכולם כיף וההורים של החתן הזמינו למפגש נוסף אצלם.
שורה של מבחנים
אפרת (25) מרחובות ציפתה למפגש חיובי ונעים בין המשפחות, אך התוכניות שלה לא התנהלו כפי שציפתה. הוריה הגיעו לבית הוריו של בן זוגה ומהרגע בו התחיל המפגש, החלה סדרת שאלות וחקירות נוקבות שלא היו מביישות את מיטב חוקרי השב"כ. "זה התחיל בדברים כלליים, כמו איך הגעתם לגור בעיר הזאת? מה מקור שם המשפחה שלכם? למה יש לכם רק ילדה אחת?", מספרת אפרת.
השיחה התגלגלה לנושא החתונה והאולם בו תכנן הזוג להתחתן, "אמא שלו לא הפסיקה לשאול שאלות מעצבנות כמו 'אני לא מבינה למה אי אפשר להתחתן במרכז?', 'איך האורחים אמורים להגיע מהצפון?' וכו', ואמא שלי דיברה על חשיבות הקייטרינג והגשת אוכל מכובד, זה חצה כל גבול כשהשיחה הייתה סביב כסף, רציתי לסיים את הארוחה כבר במנה הראשונה", מספרת אפרת.
"ההורים עדיין לא יודעים הכל"
אירית זיידמן, מטפלת זוגית משפחתית מוסמכת, מסבירה מדוע המפגש בין ההורים נחשב למורכב וטעון, "המפגש נחשב למאוד מרגש, אך התרגשות יכולה להתפרש לכמה מצבים כמו שמחה, חרדה והתרגשות מסוג אחר. סוג המפגש יכול להיות מצחיק קולח וזורם, או לקבל תפנית של מפגש קר מנוכר וטכני.
"ורסיה נוספת יכולה להסתיים בהתנצחות ההורים, ממקום של מי קובע את הטון אל מול הצד שני", מסבירה זיידמן. היא מזהירה מפני סיום של מאבקי כוח היכול להשפיע על חיי הזוג המשותפים.
פעם זה היה אחרת, יש להתרגל לזמנים החדשים (צילום: shutterstock)
זיידמן מדברת על העיקרון הבסיסי בנושא המפגש, על ההבנה של המשפחות את ילדיהם. "בסופו של דבר בני הזוג בחרו אחד את השני בשנת 2014 מדובר בזמנים שונים. למרות שההורים הם אלה שיודעים הרבה, הם עדיין לא יודעים הכל", אומרת זיידמן.
"מדובר במפגש רשמי עם מבחנים לכיוון הצד השני. ניתן לראות לעיתים משפחות המגיעות עם אג'נדה מאוד ברורה, מסורת, תרבות וערכים שפחות נותנים מקום לשוני של המשפחה העומדת ממול".
זיידמן ממליצה לזוג המאורס לעשות הכנה מוקדמת למשפחות, "יש להסביר להם מה חשוב, היכן יכולים להיות מוקדי הקושי ולבקש מכל אחד מהצדדים שיעביר את אי הנחת שלו דרך הילד שלו ולא להפנות אותו לאחד מבני המשפחה השניים".
