מנהרת הזמן: חתונות של שנות ה-80

פעם הכל היה יותר פשוט, אמרו לך שיש חתונה, ישר ידעת למה לצפות - סיגרים, מעורב ירושלמי, מאפה פטריות ושירת התקווה, כמובן. אז לאן נעלמו כל אותם הדברים שהיינו רגילים לצפות להם בחתונות?

חשבתם פעם איך חתונות היו נראות כשהייתם ילדים? למה לעזאזל הלבישו אתכם לקראת האירוע בגרביים עם מלמלה או בחליפות קטנות ועניבה? ובאיזה אולמות הייתם מבלים את הלילה? משהו שרואים היום רק בסרטי פשע. 

מה שאתם בטוח זוכרים זה את ההערצה שלכם לכלה הלבנה, אבל יש עוד כמה דברים שאפשר ממש להתפעל מהם, ובעיקר להתפעל מכך שהם כבר לא כאן איתנו היום. בואו להיזכר בכל הדברים שנעלמו מחתונות, יחד עם אותן שנות ה-80 האהובות.

כתבות נוספות:

האישה שהתחתנה עם בניין

מעצבים את שמלת הכלה של בריטני

כל קולקציות 2012 של המעצבים המובילים

* מחפשת שמלה עם ניחוח וינטאג' של פעם? בואי למצוא שמלת כלה

מנהרת הזמן: חתונות של שנות ה-80 1
אומרים שהיה פה שמח (צילום: shutterstock)

פסטלים ומשמינים אחרים

כל גזרת הפסטלים, הסיגרים ובורקס הפטריות – הלכה לעולמה. יש עוד מתאבנים שעדיין מנסים למלא את החלל החסר עם בשר עטוף במשהו שמנסה לקרוא לעצמו בצק אבל יותר מזכיר טורטייה, אבל זה באמת לא אותו דבר. עברנו למנות שקשה לבטא את השמות שלהן בלי לשבור את השיניים, לאניני טעם שלא בדיוק יודעים מה יש להם בצלחת ולמנות קטנות ופלצניות בצלחות גדולות.

אור אולטרא סגול

זוכרים את זה שפעם הייתם מגיעים למסיבות לבושים בלבן ומתלהבים שגם השיניים שלכם זוהרות בחושך? זו הייתה גם האטרקציה בחתונה. הכלה הייתה היחידה שממש בוהקת בחושך הסגלגל והלא מחמיא הזה, וכך הייתה הופכת למלכת הערב. אחיו של האולטרא סגול הוא כמובן אורגן האורות של הדי.ג'יי. אי אפשר לתאר את ההתלהבות שהייתה לתקליטן משורת המנורות הצבעוניות הזו, שהיה אפשר לשחק בצבעים הדולקים שלה עם סט מקשים בעמדה.

מנהרת הזמן: חתונות של שנות ה-80 2
איפה, איפה הפסטלים המסורתיים של החתונות? (צילום: shutterstock)

קסטות ממנחה הערב

אם כבר מדברים על הדי.ג'יי איך אפשר לשכוח שהיה לו נתח כל כך גדול בערב החתונה? עם מיקרופון שמחובר לו חוט ארוך, הוא היה מקריין כל הערב בקול עמוק של "אוהבים נקניקיות?!", זורק קסטות ופרסים אחרים לקהל הרוקדים, ומקפיץ את הרחבה לצלילי השיר "i will survive".

מגדל כוסות שמפניה

כשנזכרים בתוססים, אי אפשר לשכוח שתי תופעות נוספות שנעלמו לנו מהעין. האחת היא מגדל כוסות השמפניה בכניסה לאולם, כולל טקס המזיגה מהכוס העליונה ועד לתחתונה. כשזה היה מצליח, כולם היו מוחאים כפיים מבסוטים מהפעלול המשוכלל. התופעה השנייה, הייתה הנוהג המקובל להביא לחתן ולכלה סיפולוקס כמתנת חתונה. לא רק שזה היה יקר מספיק ברמת מתנת נישואים, זו גם הייתה נחשבת לאחת המתנות השוות. יותר מצ'ק, זה בטוח.

<b>חבל שאין מגדל (צילום: shutterstock)</b>
חבל שאין מגדל (צילום: shutterstock)

"התקווה" ואחינועם ניני

היום הסיכוי היחיד שלכם לסגור את הערב הוא רק כשכל האורחים מתעייפים, איפשהו בסביבות 1 בלילה. אבל פעם, שעה היתה שעה וב- 23 בלילה כבר כולם התרכזו ברחבה לשירת התקווה, וגם זה אחרי שבאיזשהו שלב של הערב בטוח הושמע קולה של אחינועם ניני, עם לא פחות מהשיר הנדרש ביותר "בואי כלה". בתקווה שזה לא היה עוד פעם שיר הכניסה לחופה.

כל זקני השבט בקבלת הפנים

בעבר היה נהוג לקבל את האורחים בכניסה למקום, ממש בפתח האולם או גן האירועים, כששורה שלמה, של אבא-אמא, סבא-סבתא, דוד-דודה עמדו, לחצו ידיים וחילקו נשיקות. וזה רק מהצד של החתן. ממש ממולם בשורה ארוכה עמדה כל משפחתה של הכלה ובירכה לשלום את האורחים שהיא מכירה. במקרה הטוב, זכיתם לראות את הזוג לפני הצעידה לחופה. במקרה המתלהב - האישה רצתה תשומת לב ודפקה כניסה רק בהמשך הערב.

מנהרת הזמן: חתונות של שנות ה-80 3
האמת, שנות ה-80 לא היו כל כך מזמן (צילום: shutterstock)

בלוני אורז

זו הייתה האטרקציה האולטימטיבית של שנות השמונים והתשעים, כשעוד לא היו כדורים נוצצים, משקפיים מצחיקים וסטיק-לייטים. בשביל לפנק את האורחים היו מנפחים בלוני אורז ומפריחים אותם על הרחבה, האורחים היו מתמסרים בהם ביניהם, וזה היה נחשב למבדר ומשעשע. פתאום אתם אומרים תודה שהמציאו את המגנטים, הא?

זוכרים עוד דברים שנעלמו מחתונות? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב