התאהבות, מלחמה וחתונה מרגשת: הסיפור המיוחד של לינוי ורון

לפני חמש שנים, לינוי התחילה את לימודיה במכללה ושם פגשה חברה קרובה שהכירה לה את רון: "אני באמת מאמינה בטיימינג", היא מספרת: "בהתחלה זה לא כל כך עבד, ניסינו ונפרדנו, אבל תמיד אמרתי שמה ששלי שלי", אחרי הפסקה של יותר משנה, השניים ניסו שוב, והפעם זה היה הזמן המושלם – מאז הם יחד כבר שלוש שנים. את הצעת הנישואין לינוי לא תשכח לעולם: "הכי חשוב לי שזה יהיה רק שנינו, בלי מצלמות, בלי אנשים, בבית שלנו", היא ביקשה. וכך בדיוק היה: הבית התמלא נרות ופרחים, שיר שקט התנגן ברקע, ורון כרע ברך בדיוק כמו שחלמה.

לינוי תמיד חלמה על שמלת תחרה ביום חתונתה, וכשהגיע הזמן לבחור שמלה, היא ידעה בדיוק לאן לפנות: "ידעתי שאעשה שמלה ראשונה אצל ברטה, לא היה לי ספק", היא משתפת. היא ביקרה אצל מעצבות נוספות רק כדי לעשות וי על תהליך החיפוש, וכצפוי - חזרה לסטודיו של ברטה,  השמלה הראשונה שמדדה כבשה אותה לחלוטין: "סגרתי את השמלה בערך תשעה חודשים לפני החתונה, שזה המון זמן יחסית, והייתי פשוט שלמה איתה. הרגשתי שהיא באמת נוצרה בשבילי." הליווי האישי שקיבלה מברטה והצוות הותיר עליה רושם עמוק. "השירות היה מדהים לאורך כל הדרך, סימה ליוותה אותי בתהליך ואין פשוט אין נשים כאלה – סמכו עליי". השמלה, עם העיצוב המדויק והנגיעות הקלאסיות, הייתה מושלמת ללינוי, ונתנה לה הרגשה שהיא נסיכה ליום אחד.

לינוי לא עצרה בשמלת הכלה הראשונה ודאגה ליצור שני לוקים נוספים שהשלימו את החוויה. לקבלת הפנים בחרה לוק הוליוודי ייחודי שכלל שמלת סאטן נשפכת של נורמה קמלי ושאל נוצות בעיצוב רותם חן. למסיבה, בחרה לינוי בלוק נוצץ שכולו חגיגה – שמלת קולר מנצנצת, תכשיט של ממש, בשיתוף פעולה של Retrofete ומעצבת האופנה מאי משיח: "שלושת הלוקים היו פשוט אני בגרסאות שונות. הקלאסית, ההוליוודית והנוצצת".

שנה לפני יום חתונתם, לינוי ורון התחילו לתכנן כל פרט באירוע שלהם, בתקווה שהמציאות תשתנה והמלחמה אולי תסתיים עד לרגע המיוחל. החתונה שתוכננה להיות בגן האירועים הקסום הנחלה היתה אמורה להיות לא פחות ממושלמת: גן אירועים קסום, חופה חלומית, עיצוב מוקפד, והכל תחת כיפת השמיים. בבוקר החתונה לינוי החלה להתארגן: "הייתי מוכנה מכף רגל עד ראש, איפור, שיער, שמלת כלה. אמא שלי נכנסת לחדר ואומרת לי ״שינו את ההנחיות״, הבנתי שאני לא יכולה להתחתן בגן כי מותר עד 30 איש במקום פתוח ויש לי 450 מוזמנים". ובצל האזעקות והתקיפה האירנית לינוי לא שכחה לרגע מה באמת חשוב: "אמרתי לעצמי מה שיהיה יהיה את בטוב, את היום מתחתנת עם רון וזה כל מה שחשוב". אז אמנם הכל כבר היה מוכן, אפילו העיצוב בגן, אבל השניים נאלצו לחשב מסלול מחדש. ולרגע לא התבלבלו.

שנה שלמה הם חיכו לרגע, וממש לא התכוונו לפספס אותו, רון ולינוי החליטו להזיז את החתונה לחצר בית הוריו של רון: "הגענו לבית של ההורים של רון וכולם חיכו לנו שם, הביאו רמקול גדול, הקייטרינג של הנחלה הגיע, המשפחות הקרובות, חברים קרובים וכמובן הצלם מגנטים שגם לו אמרתי להגיע- רציתי שנרגיש שזה אירוע לכל דבר גם אם זה אירוע שונה. אחרי שהגענו התחילו האזעקות רצנו כולם לממ"ד, לא האמנתי שככה אהיה ככלה בממ"ד אבל עדיין שמרתי על קור רוח מפתיע, כולם היו בשוק ממני עם איך שהתמודדתי עם הסיטואציה, שקיבלתי את זה בבגרות ובהבנה. בעיקר התמקדתי במה שיש בחיים ויש המון, תודה לאל".