זה התחיל בחתונה של מישהי אחרת
הילה ספיר ושניר אדרי הכירו ממש במקרה: "החברה הכי טובה שלי התחתנה ואני ובת דודה של שניר (ששמה אביה) ליווינו אותה יחד. לאביה עלתה המחשבה לנסות לשדך לי את בן דודה - שניר. סיפרה לי שהוא גר בחו״ל, חתיך, חכם... אני סירבתי בנימוס כי הייתי אז בקשר." אבל חודש אחרי, כשהקשר ההוא הסתיים, הילה שלחה לאביה הודעה - שהפכה את כל הסיפור. הם התחילו לדבר, אבל המרחק עשה את שלו, והקשר לא התרומם.
ואז, קרה רגע שכולו סיכוי אחד למיליון.
"חודשיים לאחר מכן ביום הזיכרון, שניר משתף נר זיכרון כתמונה של בן דוד שלי שנפל בעזה בפייסבוק. ישר שלחתי לו הודעה כי לא הבנתי איך הם קשורים? התברר שהם שירתו יחד בצבא ושנינו היינו בהלם שמה הסיכוי? לאחר שלושה חודשים של קשר לא רציף הסברתי לשניר שאם הוא לא מגיע לדייט בארץ אני ממשיכה הלאה, ולבסוף נפגשנו לדייט ראשון, ומאז הכל היסטוריה. התאהבתי בעיניים הכחולות והיפות שלו."
הצעת נישואין עם סגירת מעגל
אחרי שנה של זוגיות מרחוק, שכללה טיסות חודשיות ופרידות מתישות, שניר החליט להפוך את זה לרשמי - ובסטייל מרגש במיוחד. "ביום שהפכנו לזוג לפני שנה, ממש לפני ערב חג סוכות, בשקיעה שלפני החג הוא לקח אותי לחוף הים הכי יפה והאהוב עליי. זה אותו החוף שסיפרתי לו עליו בלי סוף - כמה הייתי מגיעה אליו ומתפללת. שניר רצה שתהיה לי שם סגירת מעגל שמחה ומרגשת אחרי כל התפילות שלי והחליט ששם הוא שולף לי את הטבעת. הייתי בשוק מוחלט!"
השמלה הראשונה: ויוי בלאיש
כבר שנים שהילה ידעה איפה היא תמצא את שמלת החלומות שלה, והיא לא התבלבלה. "אני תמיד חלמתי להתחתן בשמלה של
ויוי בלאיש. אני מעריצה את האמן שהוא כבר שנים. לא חושבת שיש מעצב בארץ שיכול לדייק גאונות כמו הבן אדם הזה., יש לו קו וינטג׳י ויקטוריאני שמלווה אותו שנים. כל שמלה נראית כאילו היא לקוחה מאיזה סיפור רומנטי או איזו אגדה וככה בדיוק רציתי להרגיש שנכנסתי לחופה."
השמלה הראשונה הייתה שילוב של סאטן ותחרה - הכי רומנטי, הכי קלאסי. אבל מה שהשאיר את הילה בעננים היה גם הלב שבסטודיו: "כל פגישה עם הבנות - אריאל, סתיה ונאווה, הייתה כמו מפגש חברות! אין לי מילים לתאר את המקצועיות ואת התחושות שהן נתנו לי לחוות בכל פעם שהגעתי ויצאתי מהסטודיו של ויוי, הייתי באורות, על ענן! במיוחד אחרי שפגשתי את ויוי והתחבקנו, איזה בן אדם, נמסתי. ביום שהגעתי להחזיר להם את השמלה, התחבקנו אני והבנות והיו לי דמעות כי הכי נקשרתי אליהן, אבל סיכמנו שעוד יהיו שמחות בעתיד שיאלצו אותי להגיע אליהן שוב."
דגם שנולד בטיסה
את השמלה השנייה עיצבה תאי מ ־ TAI "הבחירה בתאי הייתה מהלב שלי. למרות המרחק הגעתי אליה ברכבת עם מזוודה היישר משדה התעופה, התוצאה והחוויה איתה היו שוות לי הכל. הגעתי אליה עם דגם שכבר ציירתי במהלך הטיסה ובאותו הרגע היא דייקה לי הכל ברמה הכי גבוהה, מהגזרה המדויקת ועד הבדים שהיא בחרה."
כשידעת ברגע: הלוקיישן הנבחר
הילה ושניר הגיעו לארץ במיוחד כדי לבחור מקום לחתונה - והיו להם רק שני מקומות בתכנון. "הראשון שהיינו בו, כבר בכניסה הבנו שזה לא הכיוון שלנו. וגן האירועים השני היה האחוזה. כבר בחניה אמרתי לשניר ואמא שלו - זה המקום שנתחתן בו, וכך היה." מה שהילה הכי אהבה היה התחושה הקסומה, הכמעט מהאגדות, והטבע שמקיף את המקום: "הוא נראה כמו סיפור מאגדה, כולו מלא בטבע וירוק. רמת אכפתיות והמקצועיות שהם השרו עלינו באותו היום היו אחד הדברים שאני ושניר הכי זוכרים מהיום המאושר".