מהצעת נישואין בשלג לחתונה מול הים: הסיפור של קורין ושי

קורין ושי הכירו כשקורין הייתה רק בת 16, והוא היה המאמן האישי שלה, מבוגר ממנה בשבע שנים. "באותה תקופה לא קרה שום דבר מעבר לאימונים", היא מספרת, אבל הזמן עשה את שלו. כמה שנים אחרי, בעיצומה של תקופת הקורונה, הגיעה הודעה מפתיעה באינסטגרם משי: "אני זיהיתי אותו מיד והוא לעומת זאת, לקח לו רגע להבין מי אני, אבל ברגע שכתבתי לו, הכל התחבר". מאז הם לא נפרדו: "באותם ימים של הקורונה לא היה שום דבר פתוח היינו צריכים להיות יצירתיים בקשר לדייטים שלנו, אז מצאנו את עצמנו מטיילים הרבה, עושים הליכות על החוף, פיקניק, אימונים משותפים - שעד היום הדייטים האלו והאימונים הם חלק בלתי נפרד מהקשר שלנו."

אחרי שלוש שנים של זוגיות, שי החליט להציע בדרכו הלא צפויה. "אני קצת חשדתי שזה מגיע ברגע שהוא סגר לנו טיסה לזנזיבר, אבל אחרי שחזרנו בלי טבעת אמרתי לעצמי שאולי זה עוד לא הזמן." ואז הגיע הטיול לפראג, או ליתר דיוק, פסגת הר מושלג בצ'כיה. "הוא ביקש מאדם מבוגר שיצלם אותנו ולחש לו תעשה וידיאו, הוא לא הבין למה אבל לחץ וידיאו, וכשהתמקמנו לתמונה… הוא שלף את הטבעת. אותו אדם שצילם בכה יחד איתי וזה היה הרגע הכי קסום ויפה שיכולתי לבקש". 

באותו הר לא הייתה כמעט קליטה, אבל ההתרגשות גברה על הקור: "עשינו שיחות וידיאו למשפחה להראות להם את הטבעת וכולם התרגשו ובכו למרות שרובם אמרו שהייתה להם תחושה זו הייתה הפתעה מוחלטת לכולם".

למרות כל הרומנטיקה, אחד הרגעים הכי מלחיצים עבור קורין דווקא הגיע אחרי ההצעה. "תמיד ידעתי שאני לא כמו כל הבחורות שחלמו כל החיים על שמלת הכלה שלהן, לא הייתה לי בראש תמונה ברורה. לא ידעתי מה אני בכלל מחפשת, התחלתי לעקוב אחרי כל דף אינסטגרם אפשרי של שמלות כלה, ואז הבנתי שאני רוצה משהו סקסי אבל גם קלאסי. תחרה, אבל עדינה ולא מוגזמת... מראה מיוחד אבל לא מתאמץ".

בסטודיו הראשון שביקרה בו - הסטודיו של אלון ליבנה, היא מדדה שמלה קלאסית ופשוטה שנראתה עליה מדהים. אבל בגלל שהיא חיפשה משהו יותר "כלתי", המשיכה לחפש. המקום השני, על אף השם הגדול, היה עבורה חוויה לא נעימה ותחושה שזה פשוט לא זה. גם בסטודיו השלישי, על אף השירות הטוב, משהו הרגיש לה זול ופחות מדויק לה. "וסגרתי שם. שילמתי מקדמה, ושכנעתי את עצמי שעשיתי את הבחירה הטובה, עמוק בפנים ידעתי שזה לא נכון - וביטלתי. מיד התקשרתי לאלון ליבנה, לסטודיו הראשון בו הייתי, וביקשתי את אותה שמלה ראשונה".

בסטודיו של אלון ליבנה היא מדדה שמלה הפוכה לגמרי מהשמלה שהיא דמיינה לעצמה - חלקה, נקייה, לא מתאמצת, והרגישה מדהים: "משהו בשמלה הקלאסית והפשוטה תפס אותי. הבנתי שאני לא צריכה את השמלה הכי מיוחדת, אני צריכה את השמלה שבה אני נראית הכי מיוחדת." וכך קורין סגרה שני לוקים מדוייקים: "שמלה ראשונה - נקייה, קלאסית, עם שובל ארוך, נתפרה במיוחד בשבילי. שמלה שנייה - באווירת old money, ארוכה ומנצנצת, מאוד נשית ואלגנטית עם צעיף סטייל שטיח אדום."

קורין ושי ידעו שהם לא רוצים עוד אולם גנרי, אלא מקום שירגש באמת. אחרי חיפושים, הם חזרו ל־5.91 - מקום שהם זכרו כאורחים, ושידעו מיד שזה המקום. עם נוף לים, עיצוב מדויק, שירות נדיר ואווירה בלתי נשכחת - הכל הרגיש נכון. "היחס שקיבלנו היה הרבה מעבר למצופה. כל בקשה, כל שינוי קטן, כל שאלה - הם היו זמינים, נעימים, פתוחים ונתנו הרגשה אמיתית של בית". החתונה תוכננה עד הפרט האחרון: שקיעה ברקע, נרות לבנים, שביל ורדים, נגן סקסופון ורכב אספנות שהפך לבר קוקטיילים. חלום שהפך למציאות.