כשהאהבה הראשונה היא גם האחרונה: החתונה של בר ואוהד

בר בוסקילה ואוהד שדה הם מסוג הזוגות שגורמים לך להאמין באהבה מהסרטים - או במקרה שלהם, מהכיתה. הם הכירו כבר בבבית הספר היסודי, בכיתה ו', כשאוהד שלח לבר פתק עם המשמעות הכי חשובה בגיל הזה: "אוהד הציע לי חברות בפתק שכתוב בו לסמן בעיגול את התשובה כן/ לא", היא מספרת. שנתיים של אהבת ילדות עברו, ואז נפרדו כשהגיעו לחטיבה, אבל הלב, מתברר, לא באמת שכח. "תמיד היינו בלב אחד של השני", מספרת בר, והם נפגשו שוב, במסיבה. "הכימיה ישר חזרה בינינו, אוהד הציע לי לצאת יום אחרי לדייט, ומשם היסטוריה, כשזה זה שום דבר לא ימנע מזה להגיע".

הצעת הנישואין הגיעה במהלך חופשה ביוון עם אחיו ואשתו של אוהד. "האמת שלא חשבתי שזה יקרה בחופשה, כי החלטנו להצטרף אליהם יום לפני. סגרנו כרטיס וב־ 4 בבוקר כבר היינו בשדה", מספרת בר. ביום האחרון של החופשה, התחילה להתגנב תחושת הבטן. "למזלי הייתה לי שמלה לבנה שהבאתי. הטוקטוק בא לאסוף אותנו מהחדר למסעדה והוא המשיך לנסוע אחרי המסעדה למזח במלון, שם כבר הבנתי. התקדמנו והלב שלי נמס, היה מסודר על הרצפה לב גדול מוורדים ושם הוא הציע לי".

כשבר דמיינה את החתונה שלה, היא ידעה בדיוק מה היא רוצה - צהריים, שישי, יער. המקום שמילא לה את כל המשאלות היה SERA בעמק האלה. "החלום שלי מאז ומתמיד היה להתחתן בחתונת צהריים, ויום שישי זה היום האולטימטיבי בשביל זה. עם אווירה רגועה וטהורה יותר מבדרך כלל באמצע השבוע". החופה הממוקמת תחת כיפת השמיים, מול יער עצום, והאולם השקוף - עשו את כל ההבדל.

"האולם עצמו שקוף, מה שמתאים בול לחתונת צהריים. העיצוב יוקרתי", מספרת בר, ומוסיפה מילה טובה גם על הצוות: "השירות של כפיר, אלון ואסי - שהיו בשבילנו לאורך כל התקופה ודאגו להכל מהדברים הקטנים ועד לגדולים עד סוף האירוע. מקצועיים ועושים את הכל עם חיוך ענק ואהבה ענקית".

כמו כל ילדה שחלמה על להיות נסיכה ליום אחד, גם לבר היה ברור מה היא רוצה ללבוש, שמלת כלה עם נוכחות. "רציתי שהשמלה הראשונה שלי תהיה עם נפח, נסיכותית, עם מראה קלאסי ונקי. היה חשוב לי בבחירה של השמלה הבדים, התפירה, ושהשמלה תהיה מונחת בצורה מדויקת על הגוף".

בר מצאה את כל זה אצל המעצבת דניאלה חג'ג'. "בחרתי את שתי השמלות שלי אצל דניאלה חג'ג' - אישיות מדהימה, הצוות הכי מקצועי ברמת הדיוקים הקטנים, שעובד מהלב". השמלה הראשונה הייתה מחוך סטרפלס עם נפח מדויק ושובל ארוך, ואילו השנייה הייתה עדינה וייחודית לא פחות: "השמלה השנייה הייתה תחרה - סטרפלס ארוכה מבד תחרה שמזוהה עם העיצובים של דניאלה, עם שובל קטן מאחור".