חתונה באווירה איטלקית: הסיפור של יובל ומעיין

הקשר בין יובל מאור ומעיין דיין התחיל בזכות חברה משותפת עם כוונות טובות. "עבדתי במשרד פרסום והיא הייתה הלקוחה שלי, היא הלכה לחתונה ופגשה שם את מעיין. למזלי הרב היא חשבה עליי, שלחה לי הודעה ואחרי כמה ימים יצאנו לדייט ראשון." מאז עברו שנתיים, שבמהלכן הם הספיקו לגור יחד, לדבר על העתיד - ולתכנן אותו.

יובל אמנם ידעה שהצעה בדרך, אבל איך שהיא תתבצע - זה כבר היה תסריט בלתי צפוי. "ידעתי שזה מגיע כי דיברנו על זה, בעיניי זה משהו שחייבים לדבר עליו לפני ולהבין ששני הצדדים מעוניינים בזה. ידעתי גם שהוא קנה טבעת אבל לא ידעתי מתי ואיך הוא יציע וחשבתי שייקח לפחות חודש - חודשיים." אלא שמעיין החליט להפתיע: "הוא סיפר לי שהוא הלך להסתפר. בזמן שהוא ״מסתפר״, החלפתי עגיל מעל הכיור והעגיל נפל לי לתוכו. מיד התקשרתי אליו בפאניקה כי אין לי מושג מה לעשות - הוא אמר לי הכל בסדר, אל תפעילי מים, אני בדרך. הוא חזר (באמת מסופר) כרע על ברך ליד הכיור והתחיל ״לתפעל״ את האירוע - צריך לזכור אני עומדת בהיסטריה מעליו בידיעה שיש מצב שאיבדתי עגיל זהב. ופתאום הוא שלף טבעת ושאל אותי אם אני רוצה להתחתן איתו."

למרות שמדובר באירוע של פעם בחיים, השלב שהכי הפחיד את יובל היה השמלה. "מאוד פחדתי למדוד שמלה ולהתבאס מעצמי בלבן ואז לפתח אנטי לזה. חיפשתי הרבה זמן מעצבות ומעצבים ורציתי מישהו שמבין במבנה של אישה - לא מבנה של דוגמנית, אלא מבנה של נשים אמיתיות." הפגישה הראשונה עם המעצבת מור שטיין הפכה גם לאחרונה. "קבעתי אצלה ואמרתי לעצמי שאחר כך אלך לעוד מקומות שאני אוהבת. אבל אז מדדתי את השמלה הראשונה ומיד התאהבתי בה, הרגשתי כמו נסיכה בתוכה. מדדנו עוד שמלות אצל מור אבל כל פעם חזרנו לאותה השמלה וידעתי שזאת זאת." 

לערב הייתה גם שמלה שנייה: קצרה, בובית, כיפית- ובעיקר מאוד יובל. "ידעתי מראש שמעניין אותי יותר להיות בחתונה שלי מאשר להחליף 40 לוקים. אז החלפתי רק שמלה אחת שיהיה לי נוח בריקודים... רציתי משהו בובתי, כיפי, קצר ונוח ועדיין סקסי ונשי - וזה בדיוק מה שיצא."

על מתחם האירועים וילה נונה יובל כבר סימנה וי הרבה לפני שהייתה בכלל מאורסת. "הייתי שם לפני שנתיים כשהחברה הכי טובה שלי התחתנה שם וליוויתי אותה, ומהרגע שדרכתי במקום ידעתי ששם אני מתחתנת. נפגשנו רק עם הווילה, לא היינו בעוד מקומות כי לא היה טעם." החיבור היה עמוק ואישי - בעיקר בזכות האווירה. "אני גדלתי באיטליה בתור ילדה וידעתי שאני רוצה להתחתן באווירה איטלקית וזה בדיוק הווילה. האוכל מעולה, המקום יפיפה והצוות הוא משהו לא מהעולם הזה. כולם היו כל כך אדיבים אלינו ונעימים וניכר שהאנשים הופכים את המקום הזה לעוד יותר וואו." העיצוב קיבל טוויסט מקורי על הטמפלייט האיטלקי הרגיל: "הלכנו על נושא איטלקי אבל לא ״קאפרי״ כמו כל כלה שנייה, אלא משהו באמת אותנטי ואמיתי כמו שגדלתי - היו לימונים אבל לא לצד אריחים כחולים אלא בצבעי ירוק ולצד פרחים נעימים שהזכירו את טוסקנה."

הייתה גם השקעה בכל פרט - גרפיקה שעיצבה אחותה, מיתוג מוקפד, מחזיקי מפתחות לימון שסרגה יובל בעצמה, ובקבוקי לימונצ'לו ממותגים לכל אורח. "זה נתן וייב מאוד מאוד אישי אבל גם נתן הרגשה של איטליה. בקבלת הפנים הייתה מוזיקה איטלקית שנבחרה על ידנו יחד עם הדיג׳יי גיא הוס כדי לתת הרגשה של חו״ל (ומלא אורחים אמרו לנו על זה!)"

עם כל ההתרגשות, יובל לא שוכחת להעביר את מה שלמדה על בשרה:

"להסתובב בקבלת פנים, אין פה אפילו התלבטות - זה מפיג את הלחץ, כולם מרימים לך, זה גורם לך לחייך בלי הפסקה ואין טעם להסתתר. גם ככה האירוע הזה עובר ברגע, תהני מכל רגע שבו את נמצאת בו." וגם כשיש רגעים פחות זוהרים - פשוט לנשום. "לא להתייאש מצילומי משפחות. בשבילי זה היה רגע ממש קשה... אבל פשוט צריך לנשום ולעבור את זה."