הסצנה שהפכה למציאות: הסיפור של אופיר ועידן

איפשהו בין חזרות, עייפות וסטורי אחד באינסטגרם - התחיל הסיפור של אופיר דיין ועידן יחזקאל. אופיר זוכרת את זה מצחיק ומביך בדיוק במידה הנכונה: "אני ועידן הכרנו בחצר בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. עידן היה בשנה הראשונה ללימודים שלו ואני הייתי במכינה ללימודים. הייתי אחרי יום חזרות ארוך מאוד לסצנה עם חברה שלי מהכיתה ונראיתי זוועה, עידן ישב בספסל ממול."

הן דיברו ביניהן, ואז עידן פתאום החליט לפתוח שיחה: "עידן שאל אם אנחנו מכירות מונולוגים טובים לגברים. ענינו שלא והשיחה לא המשיכה יותר מדי." אחר הצהריים הגיע שלב האינסטגרם - התחלה קטנה, ולא ממש ממריאה, אבל אז הגיע המהלך הגדול של עידן. "אחרי תקופה מסוימת הוא כנראה הבין שהוא צריך להתאמץ קצת יותר, אז הוא מצא דרך להשתחל לחזרות לאותה הסצנה עם אותה החברה ואז הכרתי אותו באמת והתאהבתי."

הם תמיד ידעו שחתונה תהיה חלק מהסיפור שלהם, גם אם התזמון נדד בהתאם למסלול החיים. "לאורך הזוגיות שלנו הנושא של חתונה תמיד היה על השולחן… ידענו משלב די מוקדם שכנראה בקצה תהיה חתונה, אבל עדיין דחינו את זה לא מעט בגלל מסלול החיים."

הם החליטו לעזוב את עולם המשחק ולחפש קרקע יציבה יותר להמשך, ואז שניהם מצאו את דרכם המקצועית - עידן בלימודי הנדסה אזרחית, ואופיר במדעי המחשב - וכמה חודשים אחר כך הגיע הרגע. הם דמיינו הצעה אינטימית ושקטה, וזה בדיוק מה שקרה,  בערך: "על חוף הים בשקיעה - אני, עידן והכלב שלנו יהודה. פשוט. בזמן שעידן כרע ברך והציע לי נישואין, יהודה חשב שמדובר בזמן שירותים ועשה מה שצריך. הרומנטיקה נמצאת בדברים השגרתיים וזה היה קורע ומושלם בעיניי, הכי משפחה."

בחירת שמלות הכלה הייתה החלק שאופיר הכי חששה ממנו. היא ידעה מה לא - אבל לא ידעה מה כן, במיוחד לשמלה הראשונה. ואז האינסטגרם עשה את שלו: "רציתי משהו שיהיה קלאסי ונקי אבל לא משעמם, מה שכן עשה לי פרפרים בבטן הייתה פרסומת שקפצה לי באינסטגרם של שמלת מיני משובצת באבנים של דרור קונטנטו, מהרגע הראשון שראיתי אותה הצהרתי שהיא תהיה שלי."

היא הגיעה לסטודיו של דרור נחושה לקחת את שמלת המיני, אבל יובל מהסטודיו החליטה להתחיל דווקא מהשמלה מהראשונה: "התחלתי לתאר לה באופן כללי מאוד מה בא לי והראיתי לה כמה תמונות של בדים שאהבתי. אחרי כמה דקות היא הגיעה עם שמלה וביקשה ממני למדוד - זאת הייתה השמלה שבחרתי."

ואז מגיע תיאור שמרגישים אותו ממש: "האווירה בסטודיו היא פשוט אור ושמחה, אני לא יודעת להסביר את זה. תמיד שנכנסתי לשם הרגשתי כלה ביום חתונתה. תמיד נתנו לי את ההרגשה שאני הכי יפה והרימו לי ברמות - וזה משהו שמייחד את הסטודיו של דרור, שמעבר למקצועיות אין קץ, מדובר באנשים שיודעים שהמקצוע שלהם הוא מהמקצועות השמחים בעולם."

כשהמשפחות מגיעות מבאר שבע ותל אביב, למצוא מקום "בול באמצע" זה לא רק נוח - זה חשוב. ככה הם הגיעו למתחם ההיכל של דוריה: "אחד הדברים שהיו לנו משמעותיים זה למצוא מיקום שיהיה כמה שיותר נוח לאורחים שלנו." אבל זה לא היה רק עניין של מפה. הם כבר היו שם כאורחים כמה פעמים - וכל פעם הרגישו שזה המקום שלהם: "פשוט התאהבנו. הנראות, הניקיון והאוכל היו ברמה שלא נתקלנו בה הרבה באולמות אירועים והיה לנו די ברור ששם נתחתן." ומה שבאמת חיזק את הבחירה: "השירות שקיבלנו מכל איש מקצוע באולם היה ברמה הכי גבוהה שיש ועם חיוך גדול ולב רחב."