סטורי אחד בזמן מלחמה שהוליד סיפור אהבה: החתונה של נופית ונאור

הסיפור של נופית וקנין ונאור מלול מתחיל בדיוק במקום שבו רוב ההודעות נעלמות: תגובה לסטורי. נאור ראה סטורי של נופית שבו כתבה  שהיא חייבת חופשה, הוא הגיב לה והיא ענתה: "עניתי לו שאני במצב של עבודה בלי סוף ומלחמה בצפון וחופשה? רק לחלום," נזכרת נופית. יומיים אחרי, נאור בעצמו טס לחופשה עם חברים. נופית פירגנה לו "הייתי ירוקה מקנאה לאיש זר ששלח לי הודעה." מאותו יום, הוא פשוט נשאר. הודעות כל בוקר, כל ערב, אפילו מהחופשה: "זה היה מוזר, מי זוכר מישהי שהתכתב איתה פעם באינסטגרם? אבל היה בו משהו אחר. משהו של בית." 

הם נפגשו למרות שהמצב בצפון והאזעקות היו חלק מהיומיום. נאור גר במגדל, נופית בקריית ביאליק, ובכל פעם שהוא נסע לראות אותה אזעקה תפסה אותו בדרך. הדייטים היו לגמרי בוויב של סרטים, גלידה ושיחות בלי סוף. "המלחמה סגרה אותנו פיזית, אבל פתחה לנו את הלב," היא מספרת. לא היה צורך במסעדות יוקרתיות ולא מנות גורמה, להם הספיק הבר הקטן, ג’ינס, טי־שירט וכוס יין ליד מרחב מוגן.

הקשר בינהם זרם כל כך טוב שאחריי חודשיים וחצי הם עברו לגור ביחד וכבר הבינו שעשו את הבחירה הנכונה. אחרי שמונה חודשי זוגיות הם טסו לחופשה באילת ושם זה קרה- מול הים נאור כרע ברך ושלף טבעת. "הוא שלף את טבעת החלומות שלי… ולא חשדתי בכלום!" בלילה המשפחה שלה כבר הצטרפה לחגוג איתם את ההצעה. 

נופית  מודה שהיא רחוקה מלהיות “נסיכה”. היא מעידה על עצמה דהיא טום־בוי בנשמה. אבל כשראתה שמלת מיני של המעצב שירן אברג’יל היא הרגישה שהיא חייבת להגיע לסטודיו. ואז התחיל החלק המעניין: עיצוב שמלת החופה. "רציתי שמלה שהיא אני. נקייה, קלאסית, בלי דרמות, בלי דיסני. שירן תפר מאפס שמלה מושלמת, נוחה, מדויקת בדיוק עבורה, מהסוג שגורם לכלה להרגיש כמו עצמה. 

השמלה השנייה הייתה בדיוק מה שדמיינה: מיני, שקפקפה וקצת חצופה, עם פייטים וקוקו גבוה, לוק שהתאים בדיוק לשלב השני של הריקודים והאווירה. "שירן אברג'יל מעצב בחסד עליון ובעיקר -אדם מהמם, שירותי, מכיל (והיה לו הרבה מה להכיל אני לא הייתי כלה קלה בנושא השמלות)".

נופית ידעה תמיד איפה תתחתן ולא היה לה ספק שזה יהיה באולמי קאלה בחיפה. החלום שלה היה חופה על המים, כי מים מסמלים ברכה. השילוב של הבריכה הקיץ והגן גרמו לה להתאהב במקום. "האולם חלום. השירות, האוכל, האווירה, לא יכולתי לבקש טוב יותר."