כשהכול פשוט התחבר
רותם דגן ויובל חמו יחד כבר חמש שנים, והסיפור שלהם התחיל הכי טבעי שיש - דרך חברים משותפים. מהרגע הראשון היה ברור לשניהם שיש כאן משהו אחר. כמו שרותם מספרת: "מאז שהכרנו ידענו שזה זה, היה בינינו חיבור מטורף!"
הפתעה מדויקת
אם חשבתם על הצעה רומנטית מעבר לים, חכו שתשמעו איך זה באמת קרה. יובל לקח את הזמן, נתן לציפיות להיבנות, ואז הפתיע לגמרי - דווקא ברגע הכי לא צפוי: "היינו יחד בתאילנד - לא הציע, בפראג - לא הציע, ובסוף הציע לי כשהייתי חולה ממש, בבית של אח שלו, הם אמרו שזה ערב יום ההולדת לאחיות שלו, הגעתי והייתי בשוק!" בלי תפאורה מושלמת ובלי תכנון גרנדיוזי - רק הפתעה אחת מדויקת, שהרגישה לגמרי שלהם.
השמלות של רותם
תהליך בחירת שמלת הכלה היה עבור רותם הרבה מעבר למציאת שמלה יפה. היא חיפשה חוויה, יחס, ואנשים שירגישו לה נכון. כמו שהיא מתארת: "הייתי בכל מיני מקומות ולא כל כך אהבתי את השירות ואת היחס, והיה לי מאוד חשוב שיהיה לי יחס טוב ואווירה טובה מעבר ליופי של השמלה, ואז הגעתי ל
גליה להב וישר ידעתי שזה זה! האווירה שם, והבנות שם - היו פשוט מושלמות."
"חלמתי על שמלה חלקה ונפוחה ואז מדדתי את שמלה שהיא תחרה וישר הרגשתי שזאת השמלה שלי, כל כך התחברתי אליה, כל כך אהבתי את המקום, באמת צוות מושלם לאורך כל הדרך!" שלוש שמלות ליוו את הערב - שתיים מבית גליה להב ואחת נוספת - וכל אחת מהן הייתה פרק אחר בסיפור.
חתונת אוקטובר ירוקה כמו שחלמו
את המקום לחתונה רותם ידעה לבחור עוד הרבה לפני שהייתה טבעת. החזון היה ברור: תחושה כפרית, הרבה ירוק, שילוב בין גן לאולם - ובעיקר מקום שמרגיש נכון. הבחירה התחברה לעונה, לאווירה ולזוג עצמו, עם צוות שמלווה, אוכל שכולם מדברים עליו גם אחרי, ועיצוב חופה שגרם להם להרגיש עטופים מהשנייה הראשונה. כל פרט הרגיש מדויק, אישי, ובעיקר - רגוע.
אפטר פארטי זה לא בונוס - זה ה־אירוע
אם יש דבר אחד שרותם ויובל לא התפשרו עליו, זה האפטר. "שמנו דגש על האפטר, זה היה לנו הכי חשוב, היה מטורף, רקדנו עד הבוקר". עמדה של גולדה ברחבה, מתנות לאורחים, רקדניות שהקפיצו את האווירה - הכול התחבר לערב מלא אנרגיות, כזה שלא רוצים שייגמר.
ריח של זיכרון טוב
כבר בקבלת הפנים היה ברור שהשקיעו גם בפרטים הקטנים. "עשינו עמדת נרות מטורפת, מתנות לאורחים בקבלת פנים, זה היה וואו והאורחים התעלפו על זה ברמות! זה היה פשוט מושלם, והריחות אמאל'ה." כי בסוף, אלו בדיוק הדברים שנשארים - הריח, האור, הרגעים הקטנים והתחושה שעשו פה משהו מהלב.