מהחבר הכי טוב של האח - ועד טבעת מול האייפל: הסיפור של מאי ורפי

מאי ורפי בן דוד הכירו במקום הכי יומיומי שיש - הבית. רפי הוא חבר טוב של האח התאום של מאי, וכשיש אח תאום, יש גם לא מעט ישיבות חברים בסלון. מאי הגיעה לשלב הזה בחיים אחרי פרידה לא פשוטה, "רווקה חדשה ביישנית ופלרטטנית כאחד", ובעיקר עם רצון אחד ברור - לטעום קצת מחיי הרווקות. רפי, לעומת זאת, כבר סימן מטרה. "אח שלי היה עושה ישיבות בבית עם חברים. כל פעם שהייתי רואה אותם ניסיתי להיות מנומסת ולהגיד שלום, ורפי היה מנסה ליצור איתי אינטרקציה".

מאי מודה שהייתה סנובית, לא מחפשת הרפתקאות, בטח לא זוגיות, אבל רפי המשיך, בשקט, בעקביות, "אחרי שנה שלמה שהוא מחזר אחרי בלי סוף מתחת לאף של אחי זה קרה, הסכמתי לצאת איתו." מה שהתחיל כקשר לא מחייב, הפך מהר מאוד למשהו עמוק יותר. "לבסוף הוא כבש אותי והתאהבתי בו עד רמה של שיגעון!" חודש אחרי - הם כבר היו רשמיים, כולל “שיחת משמעת” מאח התאום ואישור חגיגי. 

מי שמכיר את רפי יודע שהוא האיש של הפרטים הקטנים. כזה שדואג שהכול יהיה מושלם, תמיד. אבל דווקא בהצעה - הוא עשה הכול אחרת. "הוא לא התייעץ עם אף אחד, עשה את הכל בשקט והשאיר את כולם המומים." לכבוד יום ההולדת של מאי, רפי סגר טיסה לפריז. מאי מודה שהיא קצת חשדה, קצת התארגנה מראש, אבל אם תשאלו את רפי - "לא ידעתי כלום." ההצעה קרתה כבר ביום הראשון, עם צלמת צרפתייה, לו"ז מדויק, והמון מחשבה. אפילו עיכובים יצירתיים באמצע חדר מלון בפריז, כולל צפירה מיוטיוב ביום הזיכרון לשואה - רק כדי שמאי לא תגיע מוקדם מדי.

ואז זה קרה. לימוזינה, נסיעה קצרה, האייפל מתקרב, הדלת נפתחת. "רפי אמר לי - אני אוהב אותך, תורידי את המעיל ותצאי." הקור, ההתרגשות, הרגע שבו הוא יורד על הברך, והלב שמתחיל לפעום בקצב היסטרי. כל המשפחה צפתה בלייב בזום, החברים קיבלו שיחות וידאו מלאות צרחות, ורפי הוכיח שהוא יודע לשמור סוד.

מאי ידעה דבר אחד בוודאות - היא לא כלה סטנדרטית. "אני אוהבת דברים מקורים ויחודיים והיה ברור לי שאקח משהו מאפס". אחרי סיבוב אצל מעצבות גדולות ופחות חיבור, היא בחרה ללכת עם הראש והלב, ולבנות הכול מאפס, בקו וינטג’ אישי. בחתונה עצמה היא החליפה לא פחות מארבעה לוקים. שלוש שמלות שנתפרו מאפס, מבחירת הבד ועד הגזרות, ולוק רביעי - מחוך עם מכנס רחב, כזה שלא רואים כל יום. "הבנות בסטודיו ו LA E’RA היו מהממות וסופר חמות, זרמו עם כל שיגעון, קיבלו את הכל באהבה ובחיוך."

כל לוק קיבל אופי משלו:

שמלה ראשונה בהשראת מעצב צרפתי - מחוך עד המותן, מתרחב מטה, גב עם קשירות והינומה בעבודת יד, "הוספנו גם עליונית נשפכת שמשתלבת מושלם עם השובל של השמלה." 

שמלה שנייה פראית וסקסית עם גב פתוח, אבני סברובסקי ופנינים "שהקפיצו את השמלה ברמות".

לוק שלישי - מחוך וחצאית נמוכה עם טוויסט. 

לוק רביעי - מחוך קשירות ומכנס בגזרת באגי, "הכי סטייל שראיתי. לא חושבת שנראה לוק כזה עוד על כלה."

את החתונה הם בחרו לערוך במתחם האירועים אחוזת סנדרין ברגבה - לוקיישן צפוני, נגיש, עם אוכל טוב ושירות מדויק. "השירות שנתנו לנו מהאולם היה עשר מעשר, האורחים שלנו פירגנו וזה מה שהיה לנו הכי חשוב." הם השקיעו בעיצוב נוסף "שרק הוסיף והדגיש את היופי של האולם."

אבל הרגע הזכור ביותר הגיע שעה לפני החופה. גשם מבול, חופה רטובה, לחץ באוויר, ושאלה אחת -בפנים או בחוץ? מאי בחרה להאמין. "התחלתי לקרוא תהילים ומזמור לתודה, האמנתי בתוך הלב שיהיה בסדר ואמרתי לאיש קשר שלי - החופה תהיה בחוץ!” ובתוך חצי שעה - הגשם הפסיק, הצוות עבד במלוא הכוח, החופה סודרה, והיא נכנסה לחופה יבשה, נקייה ומדויקת. "אלוהים התרגש בשבילנו והגשם הזה היה דמעות של התרגשות, גשם בחופה זה ברכה."