אהבה שנולדה בסטורי, עברה דרך מילואים - והגיעה לחופה: מזלי וגיא

מזלי וגיא אלוני הכירו במקום הכי 2022 שיש - באינסטגרם. מזלי העלתה סטורי שבו היא חולה, וגיא שלח לה הודעה: "אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר.." משם הכול התגלגל הרבה יותר מהר ממה ששניהם ציפו. מזלי מספרת שברגע שגילתה שהוא גולש היא כבר לקחה יוזמה: "אחרי שגיליתי שהוא גולש הזמנתי אותו ללמד אותי גלישה".

כבר מהשיחה הראשונה היה ברור שיש פה משהו אחר. "כמובן שהבנתי שזה בחור עם ראש על הכתפיים שאמר לי לפני זה נעשה דייט". שניהם הגיעו אחרי זוגיות ארוכה, לא מחפשים משחקים. מזלי בת 22, גיא בן 28, ושניהם במקום שמבקש משהו אמיתי. בדייט הראשון מזלי איחרה חצי שעה - וגיא חיכה. "ישבנו על קוקטייל שלא סיימנו כמעט שש שעות עד שאמרו לנו להתקפל". מהר מאוד זה המשיך לדייט התנדבותי ב-SOS , לדייט שלישי על סושי בדירה של מזלי, ואחרי חצי שנה - גם למעבר משותף: "עברנו לגור יחד בדירה בראשון העברתי אותו מעתלית לכאן".

"ב - 7 באוקטובר גיא נקרא למילואים". הוא לחם בכפר עזה, בלבנון ובעזה כמעט חמישה חודשים, ומזלי מצאה את עצמה לבד, בתוך פחדים, חרדות וגעגועים. בתוך כל זה הם גם ניהלו יחד את העסק שלהם, "האדון והגברת" - מותג בעבודת יד למגני טלפונים ואקססוריז בהתאמה אישית. מזלי מספרת: "בתחילת המלחמה העברתי את הייצור מסין לארץ הוצאתי קולקציה שלמה של ייצור כחול לבן עם סמלי ארץ ישראל". זה הפך לעוגן כשגיא לא היה בבית.

אחרי הסבב הראשון בעזה מזלי חוותה התקף חרדה קשה, התחילה טיפול ולימודי תרפיה באומנויות. גיא, מצידו, לא עזב אותה רגשית לרגע. ואז הוא גם הביא לה מתנה שלא תכננה - כלב: "ריי הפיטבול המדהים שלנו שתפס אצלי מקום ענקי בלב ריפא אותי ושמר עליי כשגיא לא היה".

אחרי עוד סבב מילואים בלבנון, גיא החליט שזה הרגע. ביום הולדת 25 של מזלי הוא הפתיע אותה בכרטיסים ללונדון. ביום עצמו הם יצאו לביג בן, וגיא גרר אותה למקום הצילום הכי מפורסם שם. מזלי חשבה שהוא סתם רוצה תמונה יפה, אבל מאחורי הקלעים קרה משהו אחר: "גיא הביא את הטלפון שלי למישהו שיצלם אותנו ולחש לו אני הולך להציע לה אז תצלם יפה".

ברגע אחד הכול התפוצץ: "פתאום אני רואה עשרה אנשים מצלמים אותנו כי הבחור אמר לכל החברים שלו לצלם ולא מבינה מה קורה ואז גיא פשוט שלף את הטבעת". מזלי עוד לא מעכלת עד היום: "עד היום אני לא קולטת שהוא הסתובב מהבוקר עם פאוץ' ופשוט לא קלטתי את זה". היא לא ציפתה להצעה כל כך מוקדם, ובטח לא בתקופת מלחמה. "חשבתי שעד שתגמר המלחמה אנחנו לא נתארס אפילו וגיא תכנן את זה שלושה חודשים כמעט". והתשובה? ברור שכן.

מזלי ידעה מה היא רוצה. היא חקרה, בדקה, עברה כמעט 25 מעצבים. "באתי מאוד ממוקדת עשיתי מחקר בדים, סגנונות, טרנדים, ובעיקר היה לי חשוב שזה יחבר אותי לאופי שלי". הבחירה הסופית הייתה אצל המעצבת לי פטרה גרבנאו: "שמלת סופיה המושלמת". יחד הן עשו התאמות אישיות, עבדו על הפרטים הקטנים - פרחים, טול, גזרות. "הצוות שלי לי פשוט מושלם הבנות שם והתופרות מדהימות. הן היו כל כך סבלניות כלפיי וכלפי הבקשות שלי".

השמלה הייתה תחרה פרחונית, צמודה למעלה ונפתחת למטה, עם הינומה שמזלי מגדירה כלא פחות ממושלמת. "ההינומה שלי הייתה אחת ההינומות הכי יפות שראיתי בחיי וגם השמלה. משהו שאין! קשה כל כך למצוא משהו מדויק כזה. לי כזאת מדהימה ומוכשרת, אני ממליצה מאוד!"

לריקודים היא החליפה לשמלה שנייה של מותג אוסטרלי ACLER - קצרה, בגזרת בלרינה, עם פרח ענק בכתף ובד יוקרתי. נקייה, מדויקת, וממש מזלי, "איך שראיתי את השמלה הזאת נדלקתי עליה."

עוד מהאירוסין הם ידעו לאן הם רוצים. "מהרגע שאני וגיא התארסנו התחלנו לחפש באינסטגרם מקומות ופשוט ברגע שראיתי את ביער אמרתי זה אני רוצה". הכניסה, האווירה, העיצוב, הצוות - הכול התחבר. גם בלי להכיר את האוכל, כשהם שמעו שאבי ביטון הוא השף, החשש נעלם. בטעימות זה כבר היה ברור - זה המקום. החתונה נקבעה לנובמבר בגלל המילואים, ואפילו כשזה התארך - הם לא ויתרו. 350 אנשים הגיעו, כולם קרובים, כולם לב.

את רוב הארגון מזלי עשתה לבד. "רוב הזמן אני עבדתי על כל החתונה בגלל שאני מעצבת אז כל נושא העיצוב - בחרתי לקחת בו חלק". מתפריטים ועד שלטי כניסה, הכול עבר דרכה. והתגובות? "אנשים לא הפסיקו להחמיא על המנות של האולם ואמרו שהאוכל היה מטורף וגם האלכוהול היה מעולה". הם גם הקפידו להזמין רק את מי שבאמת חלק מהלב: "היו רק אנשים שאוהבים אותנו באמת".

ואולי הכי חזק - הרגעים שמאחורי הקלעים. שבוע אחרי החתונה גיא חזר למילואים. במפגש שלהם ביום החתונה: "הסתכלתי עליו מרחוק והתחלתי לבכות, התקדמתי אליו והדבר היחידי שרציתי זה רק לחבק אותו ולהרגיש שזה אמיתי". בסוף, כמו שמזלי מסכמת את כל זה בלי להתכוון לכתוב שורה לפוסטר: "כל הדבר הזה שנקרא חתונה הוא לא מובן מאליו והיום הזה היה היום הכי מדהים בעולם כי התעסקנו בלקדש את החיים ואת הרגע הקסום הזה".