אהבה ראשונה, מלחמה אחת, וחתונה שמגשימה חלומות

שקד פרשני ואייל סלטר הכירו דווקא ברגע שבו שום דבר לא היה ברור. "זאת האהבה הראשונה של שנינו, לשנינו לא היה זוגיות רצינית לפני", מספרת שקד. היא חזרה לארץ בגיל 21 מהטיול הגדול, "חזרתי מאוכזבת כי הייתי בטוחה שאכיר שם מישהו רציני", ובדיוק אז התחילה המלחמה. בתוך כל חוסר הוודאות, היא החליטה ללכת אחרי חלום ישן וללמוד קולנוע ומשחק בדרום, בזמן שאייל שירת כלוחם בצבא.

החיבור ביניהם הגיע דרך חברים: שותפה מהטיול הגדול שפנתה לבן דוד שלה שיכיר לה שידוכים, בן הדוד שירת יחד עם אייל בצבא, והחיבר נעשה במהירות. "היא שלחה לי הודעה שיש לה מישהו להכיר לי, ובאותו יום הוא כבר אמר לי בואי נצא". הם גילו שהם גרים במרחק עשר דקות, באותו גיל, ועם זאת - "בחיים לא ראיתי אותו!". הדייט הראשון היה “חמוד”, אבל הסיום שלו טלטל: "בסוף הדייט הוא אמר לי שהוא נכנס עכשיו ללחימה בעזה וזה יכול להיות גם חודש".

דווקא המרחק והדאגה עשו את שלהם. "היה לי קצת מוזר לדאוג לבן אדם שאני לא כל כך מכירה, אבל הגעגוע עשה את שלו", וכשאייל יצא מהלחימה הם הפכו לזוג. "ומאז אנחנו בלתי נפרדים". זוגיות עם לוחם, כפי ששקד מתארת, היא למידה יומיומית: "לומדים מה זה זוגיות בשלט רחוק, אבל הגעגוע רק מוסיף לקשר ושנפגשים זה זמן רק שלנו."

כדתיים שמגיעים ממשפחות דתיות, שקד ואייל לא גרו יחד ולא טסו, אבל אחרי שנה וארבעה חודשים היה ברור לשניהם שזה זה. "לגמרי הבנו שזה זה אייל כרע ברך!". ההצעה הייתה בדיוק כמו הקשר שלהם - אינטימית, שקטה ומלאת רגש. "בשקיעה מול הים, עם שתי כוסות יין וקצת אווירה, זה היה רק שנינו ולכן אין תמונות חוץ מסלפי".

שקד מודה שהיא הופתעה לגמרי: "הופתעתי ממש אפילו טבעת לא עזרתי לו לבחור", אבל זה לא מפתיע כשמדובר באייל. "אייל בן אדם של הפתעות אם אפשר להפתיע או יפתיע!". ומה שנשמע כמו סוף של סיפור, היה רק התחלה: "כנגד כל הסיכויים זה קרה - קצין בצבא ושחקנית התחתנו ועברו לגור בשדרות, איפה שהוא נלחם עוד לפני שהכיר אותי."

מרגע ההצעה, שקד נכנסה לארגון החתונה בכל הכוח. "אני מאד אוהבת עיצוב ולהכין דברים וידעתי שאני הולכת להשקיע בחתונה שלי ולא להביא ספקים שיעשו את זה". הבחירה באולם הייתה טבעית לה: אגדת דשא בפרדס חנה. "קצת רחוק מהבית אבל האווירה של הפרדסים מסביב, האוויר הנעים של סוף אוקטובר, עשתה לנו את זה".

החתונה כולה התקיימה בחוץ, באווירה טבעית ולא מתאמצת. שקד הכינה שלט כניסה בעצמה, קנתה מראה עם השמות והתאריך, ודאגה לפרחים צבעוניים כי "היה לי מאד חשוב שיהיה צבעוני ויפה". את עיצוב השולחנות היא לקחה כפרויקט אישי: "עשיתי הזמנה גדולה און ליין של מאה ועשרים אגרטלים, ראנרים זהב, פמוטים ונרות."

אבל כאן זה לא נגמר. שקד הזמינה גם "שלוש מאות כובעי קאובוי שכתבתי על כל אחד את ראשי התיבות שלנו", שילוב של אהבה לכובעים ואווירת טבע עם נגיעה של מערב פרוע. משקפי שמש, קלפים עם תמונה אישית וטיפים לזוגיות חיכו לאורחים, וגולת הכותרת הייתה "טלפון וינטאג׳ שחיכה ברחבה", שבו האורחים השאירו הודעות קוליות וברכות.

השמלה הראשונה של שקד נבחרה בקלייר בוטיק, "רציתי שמלה עם נוכחות, נסיכתית, רציתי תחרה, וגם שתהיה צנועה". עבורה, זה היה אחד הדברים הכי מדויקים ביום הזה. "אני חושבת שהשמלה זה הדבר שהייתי הכי מרוצה ממנו!". הליווי של הצוות והאפשרות להוסיף שרוולים הפכו את התהליך לחוויה בטוחה ומרגשת. לצד השמלה המרכזית, שקד בחרה גם בשמלה שנייה, אישית לא פחות, שנתפרה "אצל התופרת מתחת לבית שלי", עוד בחירה קטנה שמספרת סיפור גדול של חיבור, פשטות ודיוק אישי.

כעוסקת בקולנוע, היה לשקד חשוב לשלב את העולם הזה גם ביום החתונה. הייתה ספקית לתמונות פולורואיד "שיוצאות וינטאג׳ מהמם!", ולצד זה סרטון הומוריסטי שהכינה בעצמה בשם “ארבע חתונות", שנתן לאורחים הצצה אל מי שהם באמת ואיך נראים החיים שלהם כזוג שמתכנן חתונה יחד.

הארגון עצמו, למרות האינטנסיביות, היה חוויה. "זה רשימת צ׳ק ליסט שלא נגמרת אבל גם מלא ויז׳נים שיש לך בראש ואת יכולה להגשים!". בין החלומות שהתגשמו: פיג׳מות תואמות למלוות, וצילומי מלחמת כריות שתמיד רצתה. הטיפ שלה לכלות מסכם את כל האווירה: "זה חתונה שלך! תעשה מה שאת רוצה, אין משהו שחייב ולא חייב כמו כולם, ואם לא בא לך על משהו - הוא לא יהיה".