סיפור אהבה עם התחלה מתוקה: החתונה של אליה ותומר

אליה לוטן ותומר כהן גרו באותו יישוב במשך שנים, אבל איכשהו החיים דאגו שהם יפגשו דווקא ברגע הכי פשוט שיש. "אני ותומר הכרנו בחג חנוכה." באותה תקופה אליה עבדה במאפייה המקומית, ותומר נכנס לקנות סופגניות. הרגע הקטן הזה, של קניית סופגניות באמצע חג, הפך לנקודת ההתחלה. "הוא הגיע לקנות סופגניות ואני הכנתי לו אותן."

אחרי אותו ערב, תומר לא נשאר אדיש, ושלח לה הודעה באינסטגרם  "הוא שלח לי הודעה שהסופגניות היו ממש טעימות ומשם זה התגלגל והמשיך לסיפור האהבה שלנו." מאותו רגע, הקשר ביניהם הלך והעמיק, "תומר היה בשל לחתונה כבר לפני כמה שנים ושנינו ידענו שלשם זה הולך, אבל אני לא הייתי מהבחורות האלה שלחוצות על חתונה." ואם להיות כנים, אליה גם מודה בחיוך: "אז האמת שבקטע הזה אני די משכתי אותו עד שהוא אמר לי די בואי נתקדם."

כשתומר סגר טיסה לאתונה, אליה הניחה שמדובר בחופשה רגילה. קצת שופינג, קצת אוכל טוב, וחזרה לשגרה. אבל לתומר כבר הייתה תוכנית אחרת. "תומר אמר לעצמו שטיסה הבאה שאנחנו טסים ביחד הוא מציע." אליה, שמכירה אותו טוב מדי, התחילה לחשוד. "התחלתי לחשוד, באתי לחופשה הזאת די מוכנה שהוא הולך להציע ואני שמחה שידעתי כי אני הבן אדם שהכי לא אוהב שמפתיעים אותו."

ביום עצמו תומר היה לחוץ, קצת שקט מהרגיל, ואליה כבר ידעה שזה עניין של זמן. "כבר ידעתי שהערב זה קורה רק לא ידעתי איפה." היא התלבשה חגיגי, דמיינה רופטופ יפה בעיר, אבל המציאות לקחה אותה לכיוון הרבה יותר פוטוגני – והרבה פחות נוח. "הוא העלה אותי את כל הדרך לאקרופוליס כשאני על עקבים ולחוצה בטירוף." שם, מול נוף עוצר נשימה והמון אנשים מסביב, הכול התחבר. "תומר הקריא לי מכתב מהמם שכתב לי על כל התקופה שהכרנו, כרע ברך והציע לי."

אחרי ההצעה הם לקחו לעצמם זמן, ורק אחר כך התחילו לתכנן באמת. "לקחנו כמה חודשים מההצעה ועד לרגע שבו התחלנו לתכנן את החתונה." אליה לא חלמה על חתונה מגיל קטן, אבל מהרגע שהתחילו לבחור, היא הבינה בדיוק מה היא רוצה. האולם הראשון והיחיד שבו ביקרו היה האחוזה בבית חנן - ושם זה נסגר. "כשנכנסתי לאחוזה ידעתי ששם אנחנו נתחתן."

התחושה הייתה שמדובר במשהו אחר, לא עוד גן אירועים רגיל. "זה אחד מגני האירועים הכי יפים בארץ. האוכל שם ברמה מאוד גבוהה ואנחנו עד היום מקבלים מחמאות., גם היחס והשירות שקיבלנו מאנשי הצוות באחוזה היה מדהים."

בעיצוב הם בחרו לא להתאמץ יותר מדי - כי המקום כבר עושה את שלו. "המקום כל כך יפה שבאמת אין צורך להשקיע עשרות אלפי שקלים בעיצוב והלכנו על עיצוב שולחן מנימליסטי ומדויק דרך מעצבת מהממת ומוכשרת בשם טל קאשי."

אליה ידעה שהיא מחפשת משהו נקי, קלאסי, ולא תלוי טרנדים. "כמה חודשים לפני החתונה קבעתי ביום אחד שתי פגישות אצל שני מעצבי שמלות." כבר בכניסה לסטודיו של אלון ליבנה היא הרגישה בבית. "כשנכנסתי לסטודיו של אלון ליבנה קיבלה אותי עובדת שלו בשם עומר שעשתה לי חוויה כל כך טובה שידעתי ששם אני סוגרת את השמלה."

וכך באמת היה. "ביום הראשון שהלכתי לחפש שמלה כבר מצאתי את השמלה שלי.. רציתי שמלה קלאסית ולא ללכת לפי טרנדים. היה לי חשוב שכשאני אסתכל על התמונות מהחתונה עוד עשר שנים אני לא אגיד לעצמי ״מה חשבת לעצמך שלבשת שמלה כזאת״."

שמלה ראשונה - ארוכה, חלקה, עם כתפיות נופלות מבד סאטן בצבע אייבורי. שמלה שנייה - קצרה, נוחה, מבד תחרה עם ביטנה לבנה, כי בכל זאת חתונת יולי. ומה שהפך את הכול לחוויה טובה באמת היה האנשים. "היחס והשירות שקיבלתי בסטודיו שלו היה מהמם ומקצועי והצוות שם היה קשוב לכל בקשה שהייתה לי."

לתומר יש מותג תכשיטים בבורסה בשם Cohen’s Diamonds, ולכן הבחירה הייתה טבעית. "ידעתי שמבחינת תכשיטים לחתונה אהיה מסודרת." גם כאן, אליה נשארה נאמנה לקו הנקי: שרשרת קולייר עם יהלומים בגדלים שונים, עגילי סוליטר, צמיד טניס וטבעת יהלומים אובלים. "רציתי לשמור על קו נקי וקלאסי." סיפור האהבה של אליה ותומר מוכיח שלא צריך דרמה גדולה כדי לבנות משהו גדול באמת - רק חיבור טוב, הקשבה, וסופגנייה אחת שעשתה את כל ההבדל. " יום החתונה עבר לי מושלם, הכל היה בדיוק כמו שרצינו ואפילו יותר."