מהפינה של מאיה - עד לחופה: הסיפור של יובל ואביהו

יובל יפרח ואביהו וינדיש הכירו בדרך שלא ממש מופיעה באפליקציות הסטנדרטיות, אלא דרך פינת הרווקים שמאיה וורטהיימר יזמה במהלך המלחמה. יובל מספרת: "חברה שלו העלתה אותו, ראיתי את הפרסום ועשיתי לו עוקב והוא שלח לי הודעה מבין כל מאות ההודעות שקיבל". אבל גם אחרי ההודעה הראשונה - הדרך לדייט לא הייתה מיידית. "לקח לנו זמן להיפגש כי הוא כל פעם נכנס ויצא מעזה וגם אני הייתי בשירות מילואים", היא משתפת.

כשהדייט סוף סוף קרה, היה לשניהם ברור שמשהו כאן אחר. "מהדייט הראשון היה ברור לשנינו שיש פה משהו מיוחד". הקשר התקדם מהר, למרות פערים לא קטנים: מרחק גיאוגרפי, אורח חיים שונה והרגלים אחרים. "אביהו גר בקיסריה במקור ואני בקרית גת ולמרות זאת המרחק לא הפריע לנו, בנוסף אני דתייה ואביהו אמנם מאמין אבל לא שומר שבת ועדיין תמיד כיבדנו אחד את השני", ואחרי שנה וחצי - הגיעה ההצעה.

ליובל תמיד היה ברור איך היא מדמיינת את הרגע. "תמיד רציתי הצעה אינטימית בארץ! לא בחו"ל", היא אומרת. אביהו לקח את החלום הזה ברצינות, והציע לה על נוף הכנרת במצפה אופיר, ומשם המשיכו לחופשה מפנקת. מאחורי הקלעים התגלה גם מבצע שלם: "הוא תכנן את ההצעה עם אחיות שלי במשך זמן רב ושיגע אותן".

אחרי ההצעה התחילו סבב אולמות, אבל מהר מאוד הם הבינו שמצאו בית. "הגענו לגן הפקאן ופשוט התאהבנו! קודם כל ביופי של האולם. הגן מהמם ומלא ירוק וצמחייה. אהבנו שיש את הגן והחופה וקבלת הפנים בחוץ ולאחר מכן יש את האולם המהמם והמיוחד עם המטבח הפתוח. הגן עבר שיפוץ ממש גדול לפני החתונה שלנו וכל פעם שהגענו היה עוד משהו חדש ועוד משהו חדש והכל מושלם!".

את השמלה הראשונה יובל לא מצאה מיד, אבל כשהגיעה לסטודיו של אלון ליבנה - הכול התחבר. "קפצה לי פרסומת של הסטודיו של אלון ליבנה, קבעתי פגישה". שם חיכתה לה שיר מהצוות של הסטודיו, ודי מהר קרה הקסם: "התחלנו למדוד ומדדתי את השמלה הראשונה שלי ופשוט ברגע ששמתי אותה עוד לפני שהסתכלתי במראה ידעתי שזאת השמלה".

למחרת חזרה עם אמא, אישור קטן - וסגירה. "הסטודיו של אלון מדהים, האווירה נעימה תמיד, מה שאהבתי במיוחד זה שלכל כלה תופרים שמלה אישית למידות שלה לפי הדגמים הקיימים וזה היה מושלם בשבילי כי אני ממש פטיט!". השמלה הראשונה: מחוך סטרפלס, נפוחה, נסיכותית - קלאסי במובן הכי טוב של המילה.

עם השמלה השנייה הדרך הייתה יותר מתפתלת. "קצת הלכתי לאיבוד, לא כל כך מצאתי משהו שהתחברתי אליו". עד שהגיעה לסטודיו של עמית ואסתי. "וגם שם מדדתי את השמלה השניה שלי ופשוט ידעתי שזאת היא! היא הייתה בדיוק מה שחיפשתי". על שמלה שלישית היא ויתרה - ובצדק. פחות ריצות, יותר נוכחות.

יובל מסכמת עם כמה החלטות שעשו לה טוב: "אני חושבת ששתי בחירות חכמות שלי היו - לישון בבית שלנו לילה לפני ולהגיע לוילת התארגנות בבוקר, היה בזה משהו מיוחד וכל כך מרגיע לא הייתי בלחץ מיותר והייתי במקום הבטוח שלי". וגם אחרי החתונה - לא למהר לשום מקום: "בחירה שניה הייתה לישון בבית לאחר סיום החתונה… מה שעשינו היה - לסיים את כל מה שיש לנו לעשות ולאחר השבת חתן נסענו לחופשה קצרה והיה פשוט מושלם!".