בין המבורגר של סוף משמרת להצעת נישואין ביפו: הסיפור של רעות וירין

רעות גומל וירין אלקנט הכירו בדרך הכי לא מתוכננת שיש, בבית קפה שבו רעות עבדה רגע לפני השחרור שלה מצה"ל. אחרי משמרת ארוכה במיוחד, היא פשוט התיישבה לאכול המבורגר בשולחן העובדים - ובלי לשים לב, התחילה לשפוך את הלב לבחור זר לגמרי שישב מולה. "אני מתחילה לחפור לירין ולספר לו מה קורה בחיים שלי כאילו הוא מכיר אותי שנים."

ירין בכלל הגיע לחכות לחבר שעבד איתה בבית הקפה, אבל השיחה הספיקה כדי להתחיל משהו שאף אחד מהם לא ציפה לו. רעות אפילו הייתה אז במערכת יחסים קצרה, אבל שבועיים אחר כך כבר עדכנה את ירין שהיא רווקה - ומשם הכול התחיל להתגלגל. "היום אנחנו שבע שנים בזוגיות וחודשיים נשואים."

רעות לגמרי מודה שהיא לא השאירה את עניין ההצעה באוויר. אחרי שש שנים יחד, היה ברור מבחינתה שהגיע הזמן לטבעת - וירין ידע את זה טוב מאוד. "הצבתי לירין סוג של דד ליין כי שש שנים לחכות לטבעת... קצת מוגזם עבורי." ההצעה עצמה התחילה בכלל כסיפור תמים על השקה למסעדה חדשה ביפו. זוג חברים הזמין אותם לערב פתיחה, ובזמן שרעות הייתה עסוקה בלבחור בגדים ולהתלונן שאין לה מה ללבוש, ירין כבר תיאם הכול מאחורי הקלעים. אפילו ההסעה של ההורים שלה לנתב"ג הייתה חלק מהתוכנית כדי לספר להם לפני כולם.

רעות, כמובן, לא חשדה בכלום. "ירין, שאף פעם לא מתערב לי בלבוש, אומר לי "מה קשור המכנס הזה, מה את הולכת לעבודה?" גם כשהם הגיעו למקום וירין זרק לה "זה מקום של הצעות אה?", היא פשוט התעלמה. אבל אז התחיל להתנגן השיר של אודיה, זה שהם דיברו עליו רק שבוע קודם - ופתאום הכול התחבר.

"אני מתקרבת לירין עם דמעות ואומרת לו "מה זה בשבילי?" ירין חייך אליי והמשכנו להצעה" זו הייתה הצעה מרגשת מפתיעה: "הייתי בטוחה שירין יחכה, נשארו 18 ימים (לדד ליין). סוף סוף החבר הכי טוב שלי מגשים לי את החלום!"

עוד לפני שהתחילה בכלל למדוד, רעות כבר סימנה לעצמה שמלה אחת מהאינסטגרם של המעצב דרור קונטנטו. אבל כמו שהיא מספרת, ברגע שמגיעים אליו -מבינים שזה הרבה מעבר לשמלה יפה. "המעצב האלוהי דרור קונטנטו. קודם כל חשוב לי לספר שאחותי הגדולה עשתה את שתי שמלות הכלה שלה לפני 11 שנים."

רעות חששה שלא תמצא את עצמה, אבל דרור כידוע הוא מעצב שעושה קסמים, "מי שמכיר את דרור יודע, הוא רואה אותך, מבין את מבנה הגוף שלך ומתאים לך את השמלה המדויקת." החיבור היה מיידי. רעות מדדה את השמלה שעליה חלמה ופשוט ידעה שאין טעם להמשיך לחפש. "מדדתי ולא היה צריך לומר כלום חוץ מ- שזה זה, זה זה!"

היא בחרה את השמלה כבר באוגוסט, אבל בגלל שלא היו לה תמונות שלה בתוכה, כל מדידה הרגישה מחדש כמו הפעם הראשונה. השמלה הראשונה נתנה לה תחושת נסיכה אמיתית, והשנייה הייתה מדויקת לה בצורה שקשה להסביר. "הראשונה עם נוכחות שאי אפשר לפספס, כזאת שגרמה לי להרגיש נסיכה אבל באמת! והשניה שהרגישה כאילו עוצבה רק בשבילי!"

אבל רגע לפני החתונה, המציאות טרפה את הקלפים. המלחמה עם איראן יצרה חוסר ודאות מוחלט, ורעות וירין כבר התחילו לבדוק חלופות ואפילו בתי כנסת. "קמתי בבוקר, נפוחה מבכי, אני וירין התחלנו לחפש בתי כנסת ואלטרנטיבות." דווקא במדידה האחרונה, כשהיא כבר כמעט נשברת, דרור היה שם בשבילה באמת. "אמרתי לדרור בבכי - לא בא לי לוותר על השמלה הזאת והיא לא מתאימה לבית כנסת." משם הכול התחיל לזוז. דרור התגייס לעזור, דיבר עם בעלי האולם והפעיל קשרים - ובסוף, החתונה יצאה לפועל בדיוק כמו שחלמו.

החתונה התקיימה במתחם האירועים גרייס, האולם הראשון שהם בכלל ראו. מבחינתם זו הייתה אהבה ממבט ראשון. רעות וירין התחברו מיד לאווירה האורבנית של המקום, לתקרה הגבוהה, לצמחייה ולאוכל שלא הפסיק לגרוף מחמאות. למרות כל הלחץ סביב התקופה והחשש אם האירוע בכלל יקרה, היה להם ברור שהם לא מוותרים על חתונת חמישי. "היה לנו  חשוב לא להתפשר על יום חמישי ואני הכי שמחה שלא התפשרתי."

אחרי 11 חודשים של תכנונים, אינספור שינויים של הרגע האחרון והמון סטרס מסביב - רעות נשארה עם מסקנה אחת מאוד ברורה. "להנות! תמיד לראות את הטוב בכל מה שקורה, ולזכור שזה ערב אחד שעובר במהירות שיא ולנצל כל רגע של כיף!"