החתונה של פנינה וסהר הייתה בדיוק כמו סיפור האהבה שלהם

פנינה נעים וסהר אנוריאן הכירו במקום העבודה, אבל אם תשאלו אותם איך הכול התחיל, כנראה שהם יצחקו קודם. פנינה מספרת: "הכרנו כמו בסרטים הקיטשים. אני מלצרית והוא ברמן, חתיך הורס ואינטליגנט ברמות הכי גבוהות, כזה שלא מתרגש מבנות יפות, ואני בדיוק אחרי פרידה מזוגיות ארוכה ונהנת מהרווקות שלי."

באותם ימים כל אחד מהם היה בטוח שהוא כבר פיצח את השני. היא לא התכוונה להצטרף לרשימת הבנות שהתלהבו ממנו, והוא היה בטוח שהיא בכלל לא מתרשמת מאף אחד. כמו שהיא מספרת: "כולן עפו על סהר במסעדה ואני לא הסכמתי לעצמי להיות חלק מהדבר הזה, וסהר חשב שאני סנובית שמתה על עצמה ושוברת לבבות באופן קבוע ואולי גם קצת סתומה."

אבל ככל שהזמן עבר, המשמרות הפכו לישיבות של כל החבורה אחרי העבודה, והשיחות ביניהם התחילו להיות הרבה יותר עמוקות. פנינה הרגישה שמישהו סוף סוף מצליח לראות מעבר למה שהיא מציגה לעולם. "הוא היה שואל אותי שאלות שגרמו לי ממש לתהות לגבי עצמי, כאילו זיהה מי אני באמת". גם הוא לא חיפש זוגיות באותה תקופה, אבל משהו ביניהם פשוט קרה מעצמו. "היה בנינו חיבור אחר, חיבור של נשמות, משהו שהשתלט עלינו מבלי שנרגיש, משהו אמיתי שה׳ החליט עליו."

אחרי ארבע שנים של זוגיות הגיע הרגע הגדול, אבל פנינה הייתה בטוחה שאין שום סיכוי שזה יקרה דווקא בטיול לתאילנד. להפך - סהר דאג להרגיע אותה מראש ולספר שכל הטיול הוא בכלל לכבוד יום ההולדת שלה, כדי שכולם יפסיקו לשאול מתי כבר תהיה חתונה.

הוא בחר להציע בדיוק ביום ההולדת שלה, במלון קסום בקוסמוי, על רקע הים. אלא שאז מזג האוויר החליט לנסות לשבש את התוכניות. "דקה לפני ההצעה ירד גשם זלעפות והיה נראה שאי אפשר לעשות כלום בחוץ." למזלם, זוג חברים שהכירו במהלך הטיול לא ויתר לרגע, סידר את כל מתחם ההצעה ודאג שהכול יהיה מוכן למרות הגשם. ואז קרה הקסם האמיתי. "איך שהתחלנו ללכת לכיוון מיקום ההצעה, הגשם התחלף בקשת בענן מטורפת שלא נראתה לפניכן. השמש יצאה וזכיתי בהצעת נישואין כמו בחלומות." 

בניגוד להרבה כלות, פנינה מספרת שמעולם לא ישבה ודמיינה את יום החתונה שלה לפרטי פרטים. אבל דבר אחד תמיד היה לה ברור - היא רצתה להרגיש בתוך אגדה. "ידעתי זה שאני רוצה להתחתן במקום שארגיש בו כמו פיה!" לצד החלום היה גם אתגר לא קטן - רשימת מוזמנים של כ- 700 אורחים דרשה מקום שיוכל להכיל גם גן מרשים וגם אולם גדול באמת.

כשהם הגיעו למתחם האירועים ־ SERA שבעמק האלה, כל הסימנים התחברו. "ברגע שנכנסתי לסרה הרגשתי שהמקום מכיל הכל! גן מושלם בחוץ באיזור החופה, עם מלא עצים וצמחייה כמו שאני אוהבת, אולם אחד ענקי, אוכל מעולה ואנשים באמת טובים." עבורם זו לא הייתה רק בחירה באולם, אלא במקום שהצליח לשלב בדיוק את התחושה שחיפשו - טבע, מרחב ואווירה חמימה.

מי שאחראים להפוך את החלום למציאות היו קובי וקארין אוסמו, המעצבים של האולם, שלדברי פנינה נכנסו ללב כבר מהפגישה הראשונה. "מהרגע הראשון קלטו אות וסבלו את כל השגעונות שלי, היה להם כל כך חשוב שהכל יהיה כמו שאנחנו רוצים ונתנו מעצמם כל כך." היא אומרת בחיוך. והתוצאה? בדיוק מה שדמיינה. "הם הפכו את האולם לסטייל ברידג'רטון -כמו שחלמתי, עם מלא פרחים צבעוניים, מעמדי נרות, כדים, זה היה חלומי." כל פינה באירוע הרגישה כאילו נלקחה מסדרת תקופתית, אבל עם הטאץ' האישי של בני הזוג.

אם יש משהו שפנינה לא התפשרה עליו, זו הייתה שמלת הכלה. למעשה, היא כמעט החליפה כיוון שלוש פעמים וביקרה בחמישה סלוני כלות לפני שמצאה את האחת. "עד שבחרתי את עדן אהרון אהוב ליבי. אין לי מילים על עדן, כבר בכניסה ובשמלה הראשונה שמדדתי - ידעתי ששם אני עושה את שמלת הכלה שלי."  מבחינתה, זו הייתה לא רק השמלה אלא גם התחושה שקיבלה לאורך כל הדרך. "הבדים אצלו היו הכי מיוחדים ואיכותיים שראיתי. רציתי להרגיש קלאסית ומיוחדת ובסטייל וינטג׳י.

ליום הגדול עצמו היא בחרה בשלוש שמלות שונות, כשהשמלה השלישית ובגד ההתארגנות עוצבו אצל ליאורה סווין, שעליה היא אומרת: "התופרת הכי טובה שיש והמעצבת הכי אמיתית ויצירתית שקיימת."

בתור מודליסטית שעובדת שנים מול מצלמות, לפנינה היה רעיון שהפך את יום החתונה עצמו להרבה יותר רגוע. במקום להספיק הכול ביום האירוע, היא הקדישה יום צילום שלם מראש. "ידעתי שאעשה יום צילום, ממש עם השמלות, בגד התארגנות, איפור, שיער, הכל!" כך, ביום החתונה עצמו נשאר לה רק ליהנות מהרגעים החשובים באמת. "מלבד לקום בכיף ולהצטלם עם בעלי לעתיד ולהנות לא עשיתי כלום!"

הבחירה הזו הורידה ממנה המון לחץ ואפשרה לה להיות נוכחת באמת ברגע. "זה שיחרר אותי ממש וגם בראש שאני לא צריכה לעצור הכל בשביל להצטלם." ובונוס קטן? היא נשארה עם אינספור רגעים שתועדו על ידי אנשי הצוות שליוו אותם לאורך הדרך - מזכרת מושלמת מחתונה שהייתה מלאה באנשים טובים, בצבעים, באהבה ובהמון רגעים שנראו כאילו נכתבו במיוחד בשבילם.