נגיעות של דיור וחתונה בט"ו באב: החתונה של מורין ואלחי

מורין ואלחי עמר התחתנו ב־29.7.26, ט"ו באב, תאריך שמרגיש כמעט מתבקש כששומעים את הסיפור שלהם. "בחתונה חגגנו יחד שנה ושבעה חודשים, עברנו המון בתקופה הזו, ובכל פרידה הכי קטנה שלנו ה׳ הפגיש בינינו מיידי, יש לנו חוקים מאוד מסויימים יחד, החוק הכי חשוב לא הולכים לישון בריב! תמיד מדברים על הכל!" ואם צריך עוד סימן קטן לכך שהסיפור הזה כנראה היה אמור לקרות - אלחי שלח למורין את ההודעה הראשונה בדיוק כשיצאה מקבר הבבא סאלי, ובסופו של דבר מי שחיתן אותם היה הנכד של הבבא סאלי.

הכול התחיל עוד לפני שמורין ידעה שאלחי עומד להיכנס לחייה. היא עשתה סגולה של רחל אמנו לזיווג, ושבוע לאחר מכן קיבלה ממנו עוקב באינסטגרם. באותו שלב היא ממש לא קישרה בין הדברים. ארבעה ימים אחר כך נסעה עם המשפחה לקבר הבבא סאלי בנתיבות, נכנסה וביקשה מבורא עולם זיווג משורש נשמתה. ואז הגיע הרגע שקצת קשה לקרוא לו רק צירוף מקרים: "יצאתי ובאותה השנייה, כן ממש באותה השנייה - קיבלתי הודעה מאלחי, האם זה סימן? גם אז לא ידעתי ולא קישרתי".

כשבוע לאחר מכן הם קבעו דייט במסעדה, אלא שבאותו יום שניהם התעכבו בכבישים, כל אחד בקצה השני. במקום לוותר ולדחות, הם נפגשו בסופו של דבר ב־00:00 בלילה לגלידה. כבר בדייט הראשון אלחי היה די סגור על העתיד שלהם, ומורין נזכרת: "הוא כבר אמר לי שאני אהיה אשתו". באותה תקופה מורין הייתה מתמחה בעריכת דין, בעוד שאלחי, לדבריה, "היה עוד ילדון". היום היא כבר עורכת דין, אבל אחד הזיכרונות הכי חמודים שלה מתחילת הקשר נשאר דווקא מהדרך לעבודה: "אני זוכרת איך הוא היה מרכיב אותי בבוקר באופנוע שלו לדיון או למשרד כשאני על עקבים וחליפה".

רק שמונה חודשים אחרי ההודעה הראשונה באינסטגרם הגיעה הצעת הנישואים. מהצד היו מי שהרימו גבה מהמהירות, במיוחד בהתחשב בכך שלאלחי היה מוניטין קצת אחר לפני מורין. "אלחי היה מלך הבחורות, אז איך אחרי רק שמונה חודשים קיבלת ממנו הצעה? זה כי ידענו מאז אותו דייט בגלידה שזה לתמיד." ההצעה התקיימה במסעדה בירושלים, כמה ימים אחרי ט"ו באב. אלחי אפילו נתן למורין להזמין בעצמה מקום במסעדה "לשניהם", בזמן שבפועל הוא כבר סגר אותה למשפחה ולחברים שלהם. את העיצוב הוא הפקיד בידי כרמל דוד, אחרי שידע שזו בדיוק מי שמורין חולמת שתעצב לה את ההצעה.

גם את הלוק הוא דאג לסדר בלי להסגיר דבר: "אלחי קנה לי לפני בגדים וחלק היו לבנים, הוא אמר לי שבגלל שעדין אנחנו בימים של ט״ו באב עדיף שנלבש לבן כי במסעדה יש מסיבה". כשהגיעו לחניה הוא סיפר שהוא לא מרגיש טוב וצריך לעצור לקנות מים - עוד תרגיל שנועד בסך הכול לעכב אותה. אפילו המארחת שיתפה פעולה ושאלה בכניסה כמה אנשים יהיו ומה השם, כדי שהכול ירגיש רגיל. ואז הם נכנסו למסעדה, וברקע התחיל להתנגן "תפילות" של תמר יהלומי. מורין אמנם לא ציפתה שהטבעת תגיע כל כך מהר, אבל לגבי האדם שמולה היא כבר הייתה בטוחה: "דעתי שהוא האחד וידענו שנתחתן, הרגשנו כאילו אנחנו יחד כל החיים".

כשזה הגיע לשמלות הכלה, מורין לא יצאה למסע חיפושים. היא ידעה מראש שהמעצב שלה יהיה עדן אהרון, הגיעה רק אליו וסגרה מיד. יותר מזה - היא בחרה לסמוך עליו לחלוטין ולתת לו יד חופשית. "נתתי לו יד חופשית והוא עשה לי הכל מטורף, עשיתי שלוש שמלות, היה חשוב לי שהשמלות יהיו מיוחדות וכל אחת שונה מהשנייה וככה זה היה". שלוש השמלות אכן קיבלו כל אחת אופי אחר, אבל מבחינת מורין הדבר המשמעותי ביותר בתהליך היה האמון, שאפשר לה פשוט ליהנות ממנו בלי להיכנס ללחץ. "קיבלתי שירות מטורף ומושלם אבל יחד עם זאת כל כך סמכתי על עדן שלא הייתי בלחץ משום נראות של שמלה."

גם בחירת מקום האירוע הייתה פשוטה במיוחד. מורין ואלחי התחתנו במתחם האירועים עדיה, כשדדה וקנין, מבעלי המקום, הוא משפחה של אלחי. מבחינתם, לא הייתה רשימת אולמות ולא היו סבבי פגישות - הם ידעו מראש איפה הם רוצים להתחתן. "דדה - בעל האולם, זה משפחה של בעלי, אין כמוהו, הוא עשה הכל שיהיה מושלם. האוכל, השירות, האיכות, הזמינות, לא בדקנו באף אולם, ידענו שנתחתן רק בעדיה ורק אצל דדה וכך היה, לא התאכזבנו לרגע, הכל עלה מעל המצופה." החיבור המשפחתי אולי הפך את הבחירה לטבעית, אבל מבחינתם החוויה עצמה הצדיקה אותה לחלוטין, מהאוכל והשירות ועד לזמינות ולתחושה שיש מי שדואג לכל פרט.

על העיצוב של החתונה היה אחראי דווקא אלחי, עם השראה מאוד ברורה מאחד מבתי האופנה האהובים עליו. "אלחי מאוד אוהב דיור ולכן בחלק מהשולחנות היו איילים בלוגו של דיור, היו שולחנות נחשים בכניסה שגם על זה אלחי יתעקש ." מי שהוציא את הרעיונות לפועל היה המעצב משה עמר, שמורין מסכמת בהתלהבות כ"מטורף!". לצד העיצוב, היה לזוג חשוב במיוחד גם הצד ההפקתי, כדי שביום עצמו הם יוכלו פשוט להיות בתוך האירוע ולא להתחיל לנהל אותו. "המפיק שלי - עדן אינטייב, היה אחראי על הכל, ובלעדיו לא היינו עוברים את היום הזה כמו שצריך."

שבוע לפני החתונה מורין החליטה להוריד מעצמה משימה אחת גדולה מיום האירוע ועשתה יום צילום נפרד, עם אותם הספקים, בלוקיישן ביפו. מבחינתה, זו התבררה כאחת ההחלטות הכי טובות שקיבלה לקראת החתונה. "זה הדבר הכי טוב שיכלתי לעשות לעצמי, ממליצה לכל כלה לעשות את זה כדי להגיע לחתונה שלה שלווה ורגועה". כך היא הגיעה ליום החתונה בלי לחץ להספיק צילומים ובלי לרדוף אחרי השעון - ועם בונוס חשוב במיוחד מבחינתה: תמונות יפות יותר.