הכול התחיל בכוס תה
ברקת אברהם ורוסלן טוקרנקו הכירו בזכות נופר, החברה הכי טובה של ברקת מהשירות הצבאי. במשך תקופה נופר ניסתה לשדך לה, אבל ברקת ממש לא מיהרה לשתף פעולה. דווקא לגבי דבר אחד היא הייתה די סגורה על עצמה: "תמיד ידעתי שבעלי יהיה יוצא ברית המועצות, למה ברית המועצות ? תמיד גדלתי בסביבת סובייטים, משהו בחינוך, בכבוד, וגם קצת בקרירות משך אותי."
ביום ההולדת של נופר השניים ראו זה את זו לראשונה. לא הייתה שיחה גדולה או התחלה הוליוודית, רק מבטים שהצטלבו - וזהו. כמה חודשים אחר כך, ביום ההולדת של ברקת, היא כבר החליטה לתת לגורל דחיפה קטנה וביקשה מנופר להזמין את רוסלן. הוא הגיע ממש בסוף הערב, בדיוק בזמן לעוגה ולתה. "איך אומרים חכמים ? כדי לכבוש את ליבו של סובייטי תמיד תגישו תה."
אלא שגם אחרי התה רוסלן לא ממש מיהר לעשות את הצעד הבא. בסופו של דבר ברקת החליטה לקחת את העניינים לידיים, עקבה אחריו באינסטגרם ושלחה הודעה. הדייט הראשון נקבע לערב חג פסח והפך לשבע שעות ביחד, עד חמש בבוקר. "וממש חצי שעה אחרי הלכתי למשמרת אבל לא עניין אותי כי ישר התאהבתי..." מבחינתה, מכאן כבר באמת הכול היסטוריה.
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
טבעת? אין. לונדון? יש
אחרי ארבע שנות זוגיות, ברקת כבר ידעה שכל חופשה, טיול או לוקיישן קצת יותר מדי יפה עלולים להיות חשודים. ליום ההולדת היא קיבלה מרוסלן את אחת המתנות האהובות עליה - טיסה ללונדון - אבל ניסתה דווקא להנמיך ציפיות. מה שהיא לא ידעה הוא שרוסלן כבר עדכן את הוריה בתוכנית, והם הזמינו כרטיסים וטסו לשם לפניהם, בזמן שהיא הייתה בטוחה שהם בכלל בווינה.
אפילו המניקור הפך למבצע בילוש קטן. ברקת והמניקוריסטית שלה התקשרו לרוסלן כדי לבדוק איך יגיב לאפשרות של לק ירוק, אבל הוא לא הסגיר דבר. רגע לפני שיצאו לשדה הוא חזר הביתה כי "שכח משהו", וברקת כבר הייתה משוכנעת שזה זה. אלא שבשדה, כשהסקרנות ניצחה, היא הציצה בתיק שלו ולא מצאה טבעת. "אמרתי טוב ברקת סופית הוא לא מציע. אבל הייתי בסדר כי אמרתי יאללה לונדון, הכי כיף!"
כשהגיעו ללונדון הם נסעו לבית המשפחה כביכול כדי לאסוף משהו דחוף. ברקע התנגן שיר של הראל סקעת, ברקת ראתה פתאום את ההורים שלה והייתה בטוחה שזו כל ההפתעה. עוד כמה צעדים חשפו את שלט ההצעה - ואז הכול התחבר. "רוס כרע את הברך וכמובן שהסכמתי." ואפילו לסיפור הזה היה אפילוג קטן ומרגש: יום קודם הוריה של ברקת קנו מוצרים בסופר בשכונה יהודית בלונדון לקראת ההצעה, וכשהגיעו לשלם גילו שבחור יהודי ששמע למה מיועדת הקנייה כבר שילם עבורם.
המקום שחיבר את כולם
כשברקת ורוסלן הגיעו לבחור את מקום החתונה, הם חיפשו שילוב של אוכל טוב, מיקום נוח ותנאים שיאפשרו לברקת להעביר את כל יום ההתארגנות במקום אחד. כך הם הגיעו למתחם האירועים
הרמוניה בגן. "הלכנו להרמוניה האמת בגלל האוכל שהוא מאוד טעים ועשיר, וגם בגלל המיקום שלו שהוא במרכז הארץ, בגלל שיש לנו משפחה מפוזרת בכל רחבי הארץ." גם הסוויטה במקום הייתה שיקול משמעותי, משום שהיה לברקת חשוב להתארגן באולם ולא לעבור בין לוקיישנים במהלך היום.
על העיצוב הם עבדו עם שגיא מבמבו עיצובים, אבל ברקת לא ויתרה על הטאץ' האישי שלה. חלק מהפרטים הכי מדוברים באירוע דווקא לא דרשו תקציבי ענק: "כמו המראה שהבאתי אותה ב 79 ש"ח ומדבקה משיין שעלתה לי 20 ש"ח , בום סגרתי פינה." גם מניפות בצורת לב שהוזמנו משיין נכנסו לעיצוב, ועל הבר חיכה שלט לכבוד ט"ו באב - התאריך שבו התקיימה החתונה. כי אם כבר ערב של אהבה, למה לא לנסות לשדך גם בין האורחים?
אם לא טסים ללונדון, מביאים אותה לחתונה
לונדון היא הרבה יותר מסתם יעד אהוב על ברקת. היא ביקרה בה יותר מ־13 פעמים ואפילו יש לה קעקוע של הביג בן על הרגל, כך שאחרי ההצעה בעיר היה די מתבקש שגם היא תקבל מקום בחתונה. בקבלת הפנים חיכה לאורחים תא טלפון לונדוני, אבל לא רק בשביל התמונות. בתוך התא הוצב טלפון שבאמצעותו האורחים יכלו להשאיר לזוג ברכות מצולמות. כמו שברקת מסכמת את הרעיון הכי טוב: "החלטתי שאם אני לא יכולה להביא את כל האורחים ללונדון, אביא את לונדון אליהם."
השמלות שחיכו ממש מתחת לאף
גם החיפוש אחר שמלות הכלה התברר כפשוט בהרבה ממה שברקת ציפתה. אחרי ההצעה היא הכינה, כמו כלות רבות, רשימת סטודיואים שבהם רצתה לבקר, אבל אז עברה במקרה ליד סטודיו גבוקיאן והחליטה פשוט להיכנס. במקרה היה להן זמן לקבל אותה, וברגע שמדדה את השמלה שדמיינה לעצמה, החיפושים פחות או יותר הסתיימו. "הרגשתי שאין לי מה בכלל ללכת להמשיך לחפש".
את השמלה השנייה כבר יצרו עבורה בתפירה ובעיצוב אישי, והתוצאה יצאה בדיוק כפי שדמיינה. מעבר לשמלות עצמן, ברקת מספרת שהחוויה בסטודיו הייתה אינטימית, סבלנית ונעימה - בדיוק מה שהיא חיפשה בדרך לחתונה.
ההפתעה שאף אחד לא ציפה לה
ברקת היא חצי הודית וחצי רומנייה, ומכיוון שבני הזוג החליטו לוותר על חינה, היא חיפשה דרך אחרת להכניס את הצד ההודי שלה לחגיגה - ובעיקר להפתיע את רוסלן. במקום חינה, היא הכינה ריקוד הודי בהפתעה, שהיה שונה במיוחד גם עבור לא מעט מהאורחים מהצד של רוסלן. כך עוד חלק מהסיפור האישי שלהם קיבל מקום בתוך הערב. וחוץ מריקוד מסורתי, ברקת השקיעה בתלבושת הודית אותנטית כולל אקססוריז שישב בול.
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
החלום שהיה סגור עוד לפני האולם
אם יש פרט אחד בחתונה הזו שברקת ידעה עליו הרבה לפני שהיה אולם, עיצוב או שמלה - זה מי יכניס אותה לחופה. היא מעריצה של הזמר הראל סקעת כבר שנים, נוסעת להופעות שלו ומספרת שהמוזיקה שלו מלווה אותה כמעט בכל יום. אפילו השיר "עכשיו" מקועקע לה על היד. וכבר בדייט הראשון עם רוסלן היא דאגה לעדכן אותו בתוכנית. "אמרתי לו ״כשאני אתחתן הראל סקעת יכניס אותי לחופה".
זו ממש לא הייתה אמירה שנשארה בגדר חלום. מיד אחרי ההצעה היא שלחה לסקעת תמונה של הטבעת, והוא הגיב לה "שהחיינו". משם היא דיברה עם המנהלת שלו כדי לבדוק באילו תאריכים הוא פנוי - עוד לפני שסגרה אולם. "כן כן, סגרתי את הראל לפני שסגרתי אולם, כי אין מצב שאתחתן בלעדיו ." ביום החתונה החלום הפך למציאות. סקעת והצוות הגיעו, התרגשו יחד עם הזוג לפני החופה, וברגע משעשע במיוחד הוא אפילו אמר לרוסלן: "אני הייתי כאן לפנייך".
מבחינתה, החופה הזו הייתה הרבה מעבר לעוד רגע מרגש בחתונה. "זה הדבר מבחינתי הכי טוב שהחלטתי לעשות ואני ממליצה לכל כלה להגשים חלום כזה אם יש לה" -ובחתונה שכל כך הרבה ממנה נבנה מהדברים שהם באמת אוהבים, קשה לחשוב על סיום מתאים יותר.
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)
צילום: ליאב שחרור (טרנדיש סושיאל)