שתי שמלות, פלטת בורדו והצעה אחת שהגיעה בדיוק בזמן: ליז וגל

ליז קאפח וגל דונמז הכירו בתקופה שבה שניהם היו סטודנטים, אבל לא במסדרונות האוניברסיטה או במקרה באיזה בר סטודנטיאלי, אלא דווקא בבאמבל. "אני וגל הכרנו באפליקציית היכרויות." מאז עברו שנתיים וחצי של זוגיות, ובשלב מסוים היה די ברור לסביבה שהצעד הבא כבר ממש מעבר לפינה. ליז מספרת: "הסביבה ידעה שזה מתקרב ברמות, והמשפחות וכולם כבר רצו" - והיא עצמה, מסתבר, ממש לא נשארה אדישה לקצב ההתקדמות: "אני כמובן גם דאגתי להזכיר כל כמה זמן שלדעתי זה כבר מתאים."

ההצעה עצמה הגיעה בדרך שמתאימה בדיוק לזוגיות שלהם. השניים תכננו פיקניק של שבת בבוקר בפארק אריאל שרון, ובמהלכו עשו את אחד הדברים שהם אוהבים לעשות יחד - לעצור, לסכם תקופה ולחשוב על מה הלאה. "הוא הציע לי בצורה הכי מקסימה בעולם, תכננו פיקניק כיפי ועשינו מעין ״סיכום שנה״ של שנת 2025 ביחד, יש לנו קטע כזה לעשות סיכום לתקופה, לרשום מטרות הלאה וגם להודות." אחרי שליז סיכמה את השנה מנקודת המבט שלה וגל אמר את הדברים שלו, הגיע הסיכום שאי אפשר באמת להתכונן אליו: "הוא סיכם בזה ״שנותר עוד דבר אחד לסיום של שנה מוצלחת״ והציע וזה היה מרגש וקסום". ואנחנו חייבות להודות - דרך די מושלמת להוסיף מטרה חדשה לרשימה.

בכל מה שקשור לשמלות, לליז היה ברור שהיא רוצה להרגיש כלה, להישאר נאמנה לסטייל שלה - אבל לא בכל מחיר. "לא רציתי להוציא על זה סכום מוגזם, אבל גם שיהיה מה שאני רוצה ובסטייל שלי." היא התחילה לחפש שמלות יד שנייה, עברה על שמלות שכלות מכרו והתמקדה יותר ויותר בסגנון של המעצב אלון ליבנה, אחרי שהתאהבה בכמה מהדגמים שלו מקולקציות קודמות.

ואז הגיעה הודעה מחברה ששינתה את התוכניות: "חברה שלחה לי מכירה של שמלות סמאפלים בתל אביב והלכתי בציפייה למצוא רק שמלה שנייה, מפה לשם יצאתי עם שתיהן." שתי השמלות היו שונות זו מזו בדיוק במידה הנכונה. הראשונה, של אלון ליבנה, הייתה קלאסית ועדינה, עשויה משי בגוון לבן פנינה - לוק נקי ועל- זמני שהתאים לחלק הראשון של היום. 

לשלב הריקודים היא החליפה כיוון לשמלה של מעצבת אחרת, עם נוצות והרבה יותר תנועה ושמחה. מבחינת ליז, לא היה צורך להמשיך לחפש: "בול כמו שרציתי".

את מתחם האירועים NOE ליז וגל סגרו כבר בינואר, בשלב שבו עדיין לא הייתה להם האפשרות להגיע ולראות אירוע שלם מתקיים במקום. "סגרנו אותו עוד על הנייר, לפני שראינו אולם חי ופעיל, יש אנשים שיגידו שזה סיכון אבל לנו זה הרגיש נכון." ומה שגרם להם ללכת על זה היה קודם כול החיבור בין כל הדברים שחיפשו: גן מלא בצמחייה, אולם מרשים ושפה עיצובית שמצליחה להיות בוהו-שיקית מצד אחד, אבל מודרנית ואלגנטית מצד שני.

את האוכל של השף הם כבר הכירו מאירוע קודם וידעו שזה אחד הדברים שעליהם הם לא יצטרכו להתפשר. מעבר לזה, החיבור לצוות עשה מבחינתם את ההבדל: "האינטרקציה עם האנשים בנואה הייתה מדהימה, אנשים חמים ועוטפים, עוזרים ומייעצים בכל מה שצריך, יעשו הכל כדי שהאירוע שלך יצא בדיוק כמו שאתה רוצה ובצורה הכי טובה שיש."

בעיצוב החתונה הם לא ניסו להעמיס או לרדוף אחרי יותר מדי טרנדים, אלא בחרו קו קלאסי עם פלטת צבעים מאוד ברורה. "הלכנו על עיצוב קלאסי אבל על פלטה ברורה של בורדו ובז׳, וזה היה שילוב מדהים." הבורדו חזר בפרחים באולם ובחופה וגם התחבר ללוקים של המלוות, כך שכל האלמנטים הרגישו כמו חלק מאותה שפה. לצד הפרחים נוספו תאורה, נרות ואלמנטים בכניסה לאולם, אבל הכול נשאר בתוך אותו קו ולא התחרה בחלל עצמו. מבחינת ליז, זה בדיוק מה שעשה את ההבדל: "היו תוספות של תאורה, נרות ופרחים בכניסה לאולם והכל היה כמו שרצינו".

אחרי כל התכנונים, לליז יש כמה מסקנות די פרקטיות - הראשונה קשורה לאנשים שנמצאים סביבך בבוקר החתונה. "לבחור בקפידה את האנשים שמלווים אותך באותו היום - בדגש על מלוות, מאפר ומסרק, הם משרים את האווירה, הם מרימים אותך עוד יותר והם מפרגנים ומרגיעים." היא ממליצה לא לנסות להחזיק הכול לבד, אלא לחלק משימות עוד לפני האירוע: "תחלקי אחריות - אחיות שלי והמלווים שלי ושל גל עזרו לנו מלא, אבל צריך לדעת להגיד להם מה ומתי, תנסי לחלק אחריות מראש."

והטיפ האחרון שלה הוא כנראה אחד שכלות שמתכננות שלושה וארבעה לוקים צריכות לשמוע: "לא צריך יותר משתי שמלות, חבל על הבזבוז זמן ביום הכי כיפי שבעולם, Less is more."