נאלצו לדחות את החתונה בבוקר האירוע - והפכו את זה ליתרון

נתחיל מההתחלה. שי אלמקיאס לא נשאר אדיש כשפגש את שלי סיבוני בבילוי עם חברים משותפים, "באותו הערב שי לא היסס והראה המון סימני התעניינות, הוא היה מקסים ואדיב אליי אבל הטיימינג לא היה מוצלח - רציתי באותה תקופה להיות לבד. גם הניסיונות שלו ליצור קשר אחרי הבילוי באמצעות הרשתות החברתיות כשלו, וניתקנו קשר לגמרי", נזכרת שלי בהתחלה המקרטעת.  כשהשניים נפגשו בשנית, שלי החליטה להיות פתוחה יותר לחיזוריו של שי, שמא תפספס משהו שעשוי להיות טוב, והיא צדקה, "הפעם זה הסתיים אחרת, החלפנו פלאפונים ומאז אנחנו יחד כבר חמש שנים".

ביום ההולדת ה-24 של שלי, שי אמר לה שהוא מכין הפתעה. הגיוני, יום הולדת בכל זאת. שלי לא חשדה שמדובר בהצעת נישואים אך חששה מאוד שמא מדובר בצניחה חופשית, והבהירה לשי את השקפה בעניין, "הודעתי לו חגיגית שאני מצטערת לאכזב, אבל שזה לא יקרה. הוא הרגיע אותי שמדובר רק בטיסה בשמי הארץ". הם נחתו בלוקיישן מרהיב, "נחתנו בריזורט דרים איילנד, שם חיכו לנו המשפחה והחברים הקרובים, שביל ורדים לבנים והכיתוב: MARRY ME על רקע הנהר. שי כרע ברך וחגגנו את האירוסים ישר אחרי, עם כל הקרובים לנו במסעדת במלון". 

החשש שיאלצו לדחות את החתונה היה קיים, אך שלי ושי היו אופטימים יחסית בגלל מבצע החיסונים. הם לא שיערו שמשהו אחר ימנע להם להתחתן באותו היום, "מספר ימים לפני החתונה שלנו, ובמפתיע, פרץ מבצע שומר חומות, ובכל זאת, הכנו הכול והגענו למלון שסגרנו בתקווה שבבוקר החתונה נתעורר לבשורה טובה - אך זה לא קרה, והודענו לאורחים ולספקים שהחתונה לא תתקיים".

למרות התחושה הקשה שבדחיית חתונה ממש באותו הבוקר, הזוג העלה את הרעיון לערוך את הצילומים בכל זאת, "זו היתה פשוט הברקה! זה הרים לנו לגמרי את מצב הרוח, והוריד מאיתנו את העומס והלחץ במועד החתונה החדש". הספקים הרלוונטיים זרמו עם הרעיון: הצלם שלומי ביטון עשה קסמים עם המצלמה שלו, ומאפרת הכלות אדווה אלמקיאס הוציאה משלי היפיפייה אפילו עוד יופי. בנוסף, הם עדיין התחתנו בגן האירועים בדרום שבו תכננו להתחתן, כאשר התאריך הוזז ליום שישי - וכך הם חגגו חתונת  צהריים, שכללה טברנה ומסיבה מטורפת. 

כבר מלכתחילה היה ברור לשלי שהיא מחפשת שתי שמלות כלה שיענו על התיאור "טיימלס", "חיפשתי משהו נצחי, מרשים אבל גם לא מתאמץ, כשנכנסתי לסטודיו של ענבל דרור, מצאתי את זה. בחרתי שתי שמלות כלה כאשר הראשונה היתה עם מחוך לבן שנתפר בעבודת יד מדהימה וחצאית מעט נפוחה עם שסע עמוק ושכבות טול בצבעי ניוד ולבן, והשמלה השנייה הייתה שמלת תחרה צמודה ומתוכשטת לאורך גב עם ביטנה שקפקפה על מנת לתת תחושה קלילה יותר".