מאפס למאה: רכבת הרים רגשית בתאילנד

עדי מויאל ודן קסלמן הכירו במדינת האיים היפיפייה תאילנד. "טסתי עם חברה לחופשה אחרי השחרור ודן טס עם חברים בחופשת סמסטר. נפגשנו בבריכה של המלון כשהחברים שלנו התחילו לדבר ביניהם ואנחנו לא בדיוק מצאנו את מקומנו. יצאנו מהבריכה וכל אחד הלך לדרכו", היא מתארת את הרגע בו נפגשו לראשונה ולא חוו שום סימן לפרפרים בבטן. 

את שאר הימים הם בילו ביחד בגלל הקשר שהתחיל להתפתח בין חברתה של עדי והחבר של דן, אבל כשהטיול הגיע לסיומו הם כבר התחילו לראות זה את זו בצורה שונה. "גילינו עניין אחד בשניה ומצאנו את עצמנו מטיילים רק שנינו ונהנים מכל רגע". כשהגיע סוף הטיול הם נפרדו במחשבה שהמרחק הפיזי בין מקומות המגורים שלהם לא יאפשר להם לתחזק זוגיות, "שבוע אחרי שחזרנו לארץ רצינו להיפגש שוב ומאותה פגישה הבנו שזה חייב להצליח. ומאז לא נפרדנו". 

הצעת הנישואים התרחשה במהלך סשן צילומים בניו-יורק. "הסתובבנו כמה שעות עם צלם שצילם אותנו בכל מיני לוקיישינים וכשהגענו בשקיעה לברוקלין, לתצפית על מנהטן, הצלם השאיר אותנו לבד (וצילם מרחוק) ודן הציע נישואים בצורה הכי מרגשת שיכולה להיות", מתארת מויאל. 

מיד עם חזרתה לארץ היא הגיעה לסטודיו של מעצב שמלות הכלה יניב פרסי דרך מודעה שראתה בפייסבוק, "זה המקום הראשון שבו חיפשתי שמלות ואחרי שהייתי אצל מעצבים נוספים חזרתי אליו. יניב והצוות היו מקסימים וקשובים וזרמו עם כל הבקשות שלי. עשיתי 2 שמלות בעיצוב אישי. הראשונה קלאסית ועל זמנית מבד סאטן. השניה הייתה יותר מסיבתית, כשהחלק העליון שלה הוא מחוך תחרה והחצאית היא קלילה בתוספת ראפלים שמוסיפים לה עניין. גם את הנעליים מצאתי אצל יניב. הוא עיצב נעליים במיוחד לכלות, והן התאימו בדיוק לשמלה שלי.

מתחם האירועים הנוצץ אמארה היה בדיוק מה שהם ייחלו לו. "מהרגע שנכנסו לאמארה וראינו את הקולסאום המהמם ועד שיצאנו הרגשנו שהכל מתאים לסגנון שלנו - הנראות, העיצוב, הגן והאולם. הצוות באמארה תמיד היו זמינים לכל שאלה ובקשה ותמיד עם חיוך ורצון לעזור. בעיצוב היה חשוב לי שיהיו הרבה פרחים חיים בגוונים של לבן וורוד והמעצב של האולם הבין בדיוק מה אני רוצה. לא הפסקנו לקבל מחמאות על האוכל המעולה והשירות של הצוות ואנחנו כבר לא יכולים לחכות להיות מוזמנים גם לחתונה שם".