יום הולדת משותף: סימן משמיים או צירוף מקרים מתוק?

קים הוד, שעבדה בחדר כושר, לא מיהרה לתת לעומר משאלה, שעבר שם קורס מאמני כושר, הזדמנות לצאת איתה. כשעומר ביקש את מספר הטלפון היא אף סירבה, אך הסכימה לקבל את המספר שלו. ובכל זאת, הם המשיכו לדבר בחדר הכושר. אולי זה בגלל השיחות במכון ואולי בגלל הגילוי שהם חולקים יום הולדת (אנחנו אוהבים סימנים מלמעלה) ואולי גם וגם, אבל קים יצרה עם עומר קשר לבסוף. 

מה שעומר שכח לספר לקים זה שאומנם הם חולקים יום הולדת אבל השנתון שלהם שונה - הוא קטן ממנה בשנה. "רק אחרי חודשיים גיליתי שהוא קטן ממני בשנה ופחד לספר לי", היא משתפת, "מאז אנחנו כמעט 8 שנים ביחד וחוגגים כל שנה יום הולדת משותף". נראה לנו שהם התגברו על כל העניין. 

עומר תמיד אמר לקים שהצעת הנישואין לכשתגיע תהיה אינטימית, כשרק הוא והיא שם. אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה היא הופתעה כשהוא כרע ברך מול כל אורחי המלון בסנטוריני. "חברים שלנו שהיו חודשיים לפני חתונה אמרו לנו שהם רוצים לערוך צילומי סייב דה דייט במהלך חופשה בסנטוריני. הם ביקשו מצוות המלון שיקשט את המרפסת של החדר שהשקיף אל נוף מטורף. ובאמת, במשך שעה צילמנו אותם. לבסוף עומר ביקש שיצלמו גם אותנו למזכרת, וכשנעמדתי לצילום - עומר כרע ברך. הופתעתי ברמות".

כל עניין בחירת שמלת הכלה היה מבלבל ומציף מבחינתה של קים מאחר ולא היה לה רעיון לגבי עיצובה, ואז היא הגיעה לסטודיו עמנואל, "המעצבות של הסטודיו זרמו איתי ומכל שמלה שמדדתי לקחתי משהו שאהבתי עד שלבסוף הרכבנו את שמלת חלומותיי: שמלת מחוך סטרפלס עם בד תחרה עדין וקשירה בכתף רק בצד אחד. לאורך כל הדרך הן היו קשובות למרות התקופה מאוד לחוצה ורגישה עבור כל כלה", קים מספרת.

לא מעט זמן הוקדש גם למציאת שמלת הכלה השנייה, זאת שתהיה קלילה ונוחה לרחבת הריקודים. בסטודיו אייזן-שטיין לא התרגשו מהאתגר. "חודשיים לפני החתונה הגעתי לאייזן-שטיין והשמלה הראשונה שמדדתי ידעתי שזאת האחת. הבנות המהממות שם קלעו בול למה שדמיינתי", משחזרת קים.

מאחר ומשפחותיהם מאזור המרכז בחר הזוג להתחתן בטזורו, מתחם אירועים ברמת השרון, אבל כמובן שזו לא הסיבה היחידה: "הדבר היחידי שידעתי זה שאני רוצה זה מקום עם קבלת פנים חיצונית, אירוע בפנים ומראה הכפרי והירוק". ולקים יש עצה לזוגיות באשר לבחירה במתחם אירועים: "ההמלצה הכי חשובה שלנו היא ללכת לראות אירוע חתונה במתחם האירועים, ולא לנסות לדמיין אותה כהמתחם ריק".