ליובל גולדשטיין וניצן אלבז יש סיפור אהבה של אחד לאלף, הם הכירו כשיובל היתה רק בת 14 וניצן בן 15 וכבר אז הפכו לזוג. אבל בחיים כמו בחיים- מתאהבים, נפרדים, חוזרים, מתרחקים ואיזה מזל- ששוב מתאהבים והפעם עד הסוף: "בגדול ממש נשבר לי הלב אבל בדיעבד זה הדבר הכי טוב שעשינו לעצמנו. טסנו לטיול אחרי הצבא ולא התראינו במשך שנה אבל במהלך כל התקופה דיברנו אחד עם השנייה. הוא חזר מהטיול ואני עדיין לא ואז חזרנו לדבר ממש, חזרתי לארץ ויום למחרת נפגשנו ומאז חזרנו. אנחנו ביחד עוד מעט 12 שנה (כולל פרידות)"
הצעת הנישואים הגיעה בזמן חופשה במלדיבים אבל גם שם לא הכל הלך חלק: "היינו 8 ימים במלדיבים ואחרי 3 ימים קבעו לקחת סירה לאי בודד אבל זה היה מוטל בספק כי היה מבול, בנוסף ביום של ההצעה הוא החביא את הטבעת בגרב כדי שלא אראה, הוא הכניס את הטבעת לכספת והיא ננעלה" למזלם של הזוג הדברים בסוף הסתדרו ויובל קיבלה הצעת שלא יכלה לסרב לה: "הגענו לאי בודד והוא ניסה להעסיק אותי, בנתיים ארגנו את ההצעה על החול עם פרחים והטבעת". סוף טוב הכל טוב.
את החתונה ההחליטו לקיים בצפון וזה היה הדבר היחידי שהיה חשוב לניצן שכן רוב המשפחה והחברים של הזוג הם מהצפון ולמרות שזה פחות היה התכנון של יובל, היא החליטה לזרום בתנאי אחד: "אני אמרתי שאתחתן רק בגן של
סנדרין וכך היה, לקחנו את שלומי וקנין שעיצב את הגן בצורה שונה לחלוטין מכל אירוע שהיינו בו, השירות של האולם היה מהמם, זרמו איתנו על כל שינוי שרצינו, פינקו אותנו מעבר למנות אשר בחרנו. הבאנו ברמניות מעופפות שהיו תלויות בתקרה ומזגו צ'ייסרים לאורחים".
דגש נוסף שהיה חשוב לזוג הוא האוכל שיוגש לאורחים שלהם: "בחרו מנות שיהיו מתאימות לכולם, היה מגוון סלטים, צמחוני/ טבעוני למי שידענו מראש. היה בופה גדול עם 10 עגלות שבכל אחת היה משהו שונה- סושי, שווארמה, סביצ'ה, פואקצ'ות, אסאדו מפורק, המבורגרים וכו', לקראת הסוף קיבלנו מהאולם עמדות של חלות שניצל והמבורגרים קטנים".
לזה אנחנו קוראים פינוק!