שקד וברק מכלוף הם זוג של פעם בחיים, הם יחד מהתיכון ומעולם לא נפרדו, בעצם הם בני הזוג הראשונים והיחידים האחד של השניה. הם עברו המון יחד, וניצחו הכל יחד, הצעת הנישואים היתה מרגשת במיוחד בדיוק כמו ששקד רצתה: "אנחנו הרבה זמן ביחד לכן בכל טיסה היו בי חשדות, אבל בטיסה האמיתית ברק חיכה ליום האחרון של הטיול כדי לנסות להפתיע כמה שניתן, ההצעה התרחשה בדובאי באמצע מסעדת יוקרה על גג העולם, ידעתי שאני רוצה הצעה אינטמית ללא אנשים נוספים, המשפחות והחברים היו בשוק רציני. ברק החליט להפתיע את כולם, הוא לא סיפר לאיש, כולל ההורים שלו ושלי, היה המון התרגשות ובכי באוויר". את תאריך החתונה המקורי הם סגרו לחודש אוקטובר ונאצלו לדחות בעקבות המלחמה: "אני וברק תמיד צוחקים על הדחיה של התאריך ומנסים להסתכל על הטוב באמירה שכנראה ה׳ רצה שנחגוג עשור יחד ורק אז נתחתן".
שקד בחרה בשלוש שמלות כלה, השמלה הראשונה עוצבה על ידי
שלומית אזרד: "שם מצאתי את עצמי, הייתי בכל כך הרבה מקומות של שמלות, לקח לי המון זמן למצוא את האחת וכשהגעתי לשלומית משהו הרגיש כל כך נכון, החלטתי לתפור שמלה מאפס בעיצוב שלי ושל שלומית כמובן. ידעתי שאני רוצה שרוול ארוך בידיים ומחשוף של וי באזור החזה כי זה הכי החמיא לי, וידעתי שאני רוצה שילוב של בד לבן ותחרה, לא רציתי להיות בנאלית אלא להבדיל אותי מהשאר".
את השמלות הנוספות סגרה אצל המעצבת שיר אוחיון: "השמלה השנייה הייתה סטרפלס מבד מחורז שיתן שואו, שיר המעצבת הוסיפה לי קולר לצוואר וצעיף נוצות, את השמלה שלישית סגרתי שבוע לפני החתונה, שמלת סטרפלס מיני לבנה עם דוגמא של פרחים מעליה ותוספת של פנינים באזור החזה".
השניים סגרו אולם באיזור הדרום אבל עקב המלחמה הם נאלצו להזיז מיקום והאירוע התקיים במתחם האירועים אודיסאה: "היחס היה מעל ומעבר, אבי בעל האולם הבין את המצב ואת חוסר האונים שהיינו בו ופרש לפנינו מספר נאה של תאריכים, באולם הקודם היינו אמורים להתחתן ביום חמישי, יום שלרוב תפוס שנה קדימה, ובאודיסאה לא מצאנו חמישי פנוי אך מצאנו הזדמנות טובה מזו, החלטנו להתחתן ב29/01/24 בידיעה שב- 30/01/24 יום אחרי מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות, אך גם פה נאמר המשפט הקבוע ״את מתכננת תוכניות וה׳ מצחקק מלמעלה״ הבחירות נדחו גם הן לחודש פברואר, וגם פה קיבלנו בהבנה ולקחנו הכל בחיויבות כי אין משהו שישבור אותנו".
שקד וברק לא התייאשו לרגע ותכננו חתונה קסומה במיוחד: "רציתי אולם בעיצוב מיוחד ושונה, האולם בפנים היה כולו בשחור, רציתי שהפרחים החיים יהיו בצבע לבן בלי תוספת של ירוק בכלל, לכן החלטנו ללכת על גיבסניות, פרח מעלף ונקי בעין. גם החופה עצמה הייתה כולה גיבסניות לאורך כל השביל הלבן של הצעידה וגם בחופה עצמה מלמעלה, הכנו מוטות עם דגלים שקנינו מראש כדי להיכנס לרחבה עם שיירה של חברים ומשפחה אשר נופפו בדגלי ישראל לצד שירי ישראל ולהראות לכולם שלמרות כל מה שעברנו, התחתנו ואף אחד לא יכתיב לנו את החיים".