למאיה איוניר ורועי עברי היו שני סבבי היכרות. הם נפגשו בפעם הראשונה לפני כמעט חמש-עשרה שנים בטיול ביון, הם לא ממש שמרו על קשר מאז, אבל נפגשו עשור לאחר מכן: "עבדתי כברמנית באירוע שהיה מוזמן אליו וחזרנו לקשר עד היום". הצעת הנישואים הגיעה לאחר כמעט שלוש שנות זוגיות: "הלכנו לטיול עם הכלב בשבע בבוקר בחוף המערבי ביפו ליד הבית, הוא אמר לי ״תראי מה נסחף לחוף...״ ואז תפס את תשומת ליבי וכך הציע לי. הופתעתי לגמרי".
בחיפוש אחר שמלת הכלה מאיה קיבלה המלצה מאמא שלה, וזו לא סתם המלצה, אמה היא מנהלת תחום לייף סטייל במגזין "את", והמליצה לה לבקר בסטודיו של
ליז מרטינז, המלצה שהתבררה כמוצלחת במיוחד: "השמלה הייתה אהבה ממבט ראשון, וכבר בפגישה הראשונה, ידעתי שזו השמלה שלי. מדדתי שלוש שמלות ובחרתי את הראשונה. ליז היתה מקסימה וקשובה, הסטודיו מזמין והשמלה היתה חלומית. היה לי ויז׳ן בראש, שמלת סטרפלס, רציתי מחוך ושיהיה מינימליסטי כי החתונה שלי בשטח, ללא שובל אלא באורך כף הרגל".
החתונה התקיימה במיקום שהוא הגשמת חלום, למשפחתו של רועי יש כרם, עם שטח מקסים והיה ברור להם ששם הם יתחתנו: "מה שמשך אותנו זה שכבר לפני שלושים שנה סבא של רועי הקים שם בין הכרמים גן מקסים עם דשא, עצים וצמחים סביב שבלי לתכנן מראש הפך למיקום מושלם לחתונת החלומות שלנו. על העיצוב וסידורי הפרחים היתה אחראית סיוון שלו, שהיא מעצבת אירועים מוכשרת, שעיצבה לנו את האירוע הכי יפה שיכול להיות, מעבר לכך העבודה איתה היתה נעימה והיא היתה קשובה אליי מהרגע הראשון, נתנה את כל כולה ומה שהיא עשתה שם היה מעל ומעבר לכל מה שדמיינו".
בתחום הקולינרי חיכתה לאורחים חוויה ייחודית מאד. האחראים על הביצוע היו "חוות צוק" שקיבלו יד חופשיה מהזוג, והרעיון היה להקים בופה בסגנון קצת שונה: "בחרנו בסגנון של בופה, זה דוכנים לפני סגנון שמתחלפים בכל חצי שעה, סה"כ שישה עשר דוכנים, כך שבאירוע אורח יכול לקחת חמישים ביסים שונים, האורחים עומדים ומרימים צייסרים עם הטבחים, ועושים שמח ביחד, עד היום אנחנו מקבלים הודעות והחברים מדברים על החוויה הקולינרית בחתונה שלנו".
