ולריה גלושקו ועומר נעים הכירו במהלך השירות הצבאי. עומר היה המפקד שלה, ובתקופה שבה היה עוצר יציאות, הם הכירו קצת יותר טוב והתחברו, החיבור שלהם היה כל כך טבעי שמיד הבינו שאין להם מה לחפש יותר - הם מצאו האחד את השניה, אפילו המשפחות היו חלק מהקשר העמוק, עוד הרבה לפני הצעת הנישואים: "המשפחות שלנו חוגגות חגים יחד, מטיילות יחד ונוסעות לצימרים יחד". באחת מנסיעותיהם לצימר, היתה גם הצעה מרגשת: "הייתה הרגשה של הוא הולך להציע לי. השאלה של מה אני אלבש לנסיעה, איזה צבע אעשה בציפורניים, הכל היה שונה. האמנתי שהוא עומד להציע לי באותו צימר אבל משום מה תמיד אמרתי לעצמי אולי את סתם חיה בסרט ובגלל זה יצא שהייתי עם לק אדום. רגע לפני שהגענו עומר נזכר ״שצריך לקנות קרח״ אז כמובן אמר למשפחות תמשיכו לנסוע אנחנו כבר נמשיך בנסיעה. פה ההרגשה שלי רק הלכה והתעצמה. הגענו לצימר וכמובן כשאני פותחת את השער כניסה אני רואה את המשפחות עומדות בצידי השביל הלבן. באותה השניה לא הצלחתי לעכל שזה באמת קורה".
ולריה היתה נוכחות בלא מעט חתונות וידעה שהחלק הכי מרגש הוא כשהכלה נכנסת לראשונה לחופה ולכן היה חשוב לה ששמלת הכלה תהיה הכי קלאסית שיש ושתשאר רלוונטית גם עוד עשרים שנה. היא הגיעה לסטודיו של
עמנואל וכבר בפגישה הראשונה מצאה את מבוקשה: "אמרתי - אני רוצה שמלה ראשונה נקייה, קלאסית, לא פשוטה מדי ולא עשויה מדי. פשוט קלאסית. ישר ידעו מה אני מחפשת וכבר בפגישה הראשונה התאימו לי את השמלה שהרגשתי שהיא הכי אני. תפורה בשבילי. שמלת מחוך, לבן פנינה, עם חגורת יהלומים קטנה. השמלה השניה הייתה מיוחדת ושונה מהנוף, צעירה, בועטת במילה אחת מושלמת. בפעם הראשונה כשמדדתי אותה ישר ידעתי שאין לי עוד מה לחפש. זאת השמלה נקודה".
לולריה ועומר היה רעיון של חתונת קונספט, והנושא הנבחר היה ג'ונגל, הם חיפשו מקום שיתאים לרעיון המיוחד וכשהגיעו למתחם האירועים
הרמוניה בגן - הם מצאו בדיוק את זה: "ברגע שנכנסנו להרמוניה בגן הבנו שהקונספט שלנו יתאים בול למקום. הקונספט היה ״ברוכים הבאים לג׳ונגל״ העיצוב, המנות, וכל דבר הכי קטן התאים לנו מושלם. כל הצמחייה שסובבת את המקום, מיקום החופה, סגנון עמדות האוכל. בעיצוב הפנימי של האולם הרגיש לנו פשוט זה. מעצב הבית של האולם מהר מאוד הצליח להבין את הראש שלנו וידע להתאים לנו את הדברים הכי נכונים בשביל לתת הרגשה שנכנסים ומרגישים בתאילנד".
