לינוי נטף ובר יפרח הכירו במהלך הלימודים לתואר, הם נפגשו במסיבת פתיחת הסמסטר, ובר הבין שלינוי אמנם בזוגיות- אבל לא לאורך זמן, אז הוא חיכה לרגע המתאים והציע לה לצאת לסרט: "מפה לשם היינו בזוגיות יחד חמש שנים עד שבר החליט להציע לי".
הצעת הנישואים קרתה במהלך טיול לאתונה. הם נסעו יחד עם משפחתו של בר בטענה שחוגגים לאימו יום הולדת, וללינוי אמנם היתה הרגשה שזה עומד להגיע אבל הניחה שההצעה לא תהיה בנוכחות משפחתו בלבד, והיא אכן צדקה. ערב אחד בר אמר לה שמפתיעים את אימו בארוחת ערב באגם, וקוד הלבוש- לבן: "כשהגענו לשם המשפחה שלו נכנסו ראשונים ואני ובר נכנסו ביחד, פתאום ראיתי את כל המשפחה שלי - ההורים, אחותי, בן הזוג שלה ואחי הקטן, לא הבנתי מה הם עושים באתונה בתאריך הזה וגם לא חשדתי שהמשפחה שלי תגיע. כשבר הציע אפילו לא הצלחתי לבכות מרוב שהייתי בשוק שכולם הגיעו בשביל הצעת הנישואין שלנו".
וזה לא היה הדבר היחיד שבר הפתיע בו: "אחרי ההצעה בר סיפר שכבר יש תאריך לחתונה - 11/7/24 בדוריה, אני הייתי בשוק כי בכלל רציתי בחודש מאי אבל זה התאריך היחיד שהיה פנוי בדוריה בשני המתחמים - האמפי וההיכל, בר רצה אירוע מיוחד שעוד לא היה בדוריה", לשניים היה קונספט ייחודי שהיה תפור על
מתחם האירועים דוריה שמחולק לכמה מתחמים שונים: "חופה ואוכל באמפי, מסיבה בהיכל ומעבר לחדר אפטר שיתן משהו שונה באירוע לכמות האנשים שיישארו בשעות המאוחרות בלילה. החופה הייתה באמצע האמפי כך שהיה אפשר לראות אותה מכל מקום".
ותוך כדי הארגונים, לינוי הבינה שלהרים אירוע של 900 אורחים זה תיק לא קטן ולכן יצרה קשר עם חברתה מימי הצבא - יאנה גרוס, שהיא במקרה גם מפיקת אירועים: "התחלנו להבין את הקונספט של העיצוב יחד, מלא נרות ופרחים לבנים, הכל קלאסי ונקי, נפגשנו יחד עם המעצב של דוריה - אוהב מלכה למלא פגישות עד שדייקנו את מה שרצינו".
וזה לא נגמר כאן, הפגישות הבאות שלהן היו מול המנכ"ל של דוריה, רונן יפרח: "שדאג לנו למנות הכי מיוחדות שיכולנו לבקש באירוע , וגם פה רונן חשב על קונספט שונה - חמש מנות שף לכל האורחים כדי שיוכלו לטעום את כל הטעמים. רונן דאג לנו גם לצוות הכי מקצועי שילווה אותנו באירוע, ושידאג שהכל יהיה בזמנים ויפעל ללא תקלות. הצוות היה הכי מקצועי שיש, עד היום אנשים מדברים על האוכל שהיה בחתונה וכמה הם התלהבו מהקונספט השונה של החתונה".
ללינוי היו שלוש שמלות כלה, הראשונה והשניה בעיצובן של
סטודיו אייזן-שטיין: "המקום היחיד שראיתי בו את היחס לכל כלה בנפרד, ראיתי את האכפתיות של חלי שהכל צריך להיות מדויק על הגוף והיא הייתה הכי כנה ואמיתית מה יותר מתאים לי ומה פחות. החלטתי שאני תופרת אצלה את השמלה הראשונה כי ידעתי שיש לי על מי לסמוך ושזה יצא הכי מושלם, תפירה מאפס זה מאוד מפחיד. את השמלה השנייה היה לי קשה למצוא, חודש לפני החתונה הייתי במדידות אצל חלי מאייזנשטיין ואמרתי לה שראיתי שמלה באינסטגרם ואני רוצה למדוד, ושם התאהבתי בה, חלי אמרה לי לא לבנות עלייה יותר מידי כי היא חדשה ואין ממנה בד, התפללתי כל הסופ"ש שזה יסתדר ובמוצאי שבת חלי החזירה לי תשובה שהיא הצליחה לסדר שיהיה לי את השמלה בזמן".
