קחו די.ג'יי ממוצע, תחזירו אותו עשר שנים אחורה ותשאלו אם אותו הוא עושה חתונות – התשובה שתקבלו נעה איפשהו בין צחוק בוטה בפנים לבין סירוב קריר מלווה באגו פצוע. היום, נראה כי הדי.ג'יי מנהל חיים כפולים, כמו קלארק קנט וסופרמן, כמו ברוס ויין ובאטמן, כך גם הדי.ג'יי המקומי מתנדנד הלוך ושוב בין מועדוני השוליים הסקסיים לבין "בלבלי אותו" של קובי פרץ. נראה כי מה שנחשב פעם כגנאי מקבל היום זווית חדשה ורעננה יותר. למה?
* עדיין לא סגורה על הקו המוזיקלי בחתונה? חפשי תקליטנים
חתונות ביום, ברים אפלוליים בלילה (צילום: shutterstock)
אייל גולדמן, מוזיקאי ושועל ותיק בחיי הלילה של תל אביב, ניגן במהלך ה-15 השנים האחרונות כמעט בכל בר ומועדון שכיבד את עצמו מצפון ועד דרום. ברזומה המקצועי שלו סימן וי גם על עריכה מוזיקלית ברדיו ובטלוויזיה ועל על הוראת תיקלוט ועריכה מוזיקלית. על הרקע הזה, בעשור האחרון ניתב גולדמן את הידע המוזיקלי העצום שצבר היישר אל עולם החתונות והאירועים.
"תקליטנים שהם פחות תקליטני חתונות חיים את המוזיקה מסביב", שוטח גולדמן את משנתו ומנמק, "החוכמה היא שהם שואבים את המוזיקה שלהם מעוד מקומות ויכולים להכניס עוד דברים מעניינים לפלייליסט הסטנדרטי של החתונות - ממוזיקה אפריקאית עד לסצנת הסול החדשה ודיפ האוס. אני מקשיב להכל ומעביר את זה דרך הפרספקטיבה של האם זה מספיק מגניב ויש לזה מספיק כח לעבוד בסיטואציה של חתונה מסויימת. נדיר מאוד שאני צריך להתכופף לאיזה כיוון. דיג'יי טוב יודע לעשות דבר נורא פשוט – לראות את הרחבה ולהקשיב לבנאדם שמולך, אלא אם כן הוא שיכור בצורה רדיקלית ומבקש משהו כמו רכבת ההפתעות".
ומה עם החופש האמנותי? גולדמן מפתיע: "החופש האמנותי מגיע מהקהל. אין לי בעיה גם לנגן שיר של קובי פרץ, אני בסופו של דבר עובד עם הקהל ואני מסביר את זה לזוג בצורה הכי מכובדת. אם יש קהל שזה מה שהוא רוצה לשמוע – יש שתי אופציות, או לכבד את זה או שלא. צריך לשים את זה בפרופורציות. הכל טוב, העניין הוא להחליט כמה זה מתוך התמהיל. בסופו של דבר המוזיקה צריכה לשרת את הסיטואציה – אני לא בא לחנך אף אחד, זה צריך להיות כיף".
לא בא לחנך אף אחד. גולדמן (צילום: shutterstock)
Big No No
רוני פיאלקוב, שם מוכר נוסף בסצנה התל-אביבית, מנגן כבר עשר שנים ברחבי העיר אך רק בארבע-חמש השנים האחרונות הצליח להתנער מהרתיעה כלפי ביזנס החתונות. "בהתחלה זה היה big no no מבחינתי. לפחות חמש שנים שהתעקשתי שאין מצב כי נכנסתי למוזיקה מתוך אהבה למוזיקה טובה ותשוקה לעשות משהו מעניין ועם איכות, וזה היה בעיניי בדיוק ההפך. תמיד הייתה לי הפרדה כזאת בראש בין די.ג'יי לתקליטן".
האנטי התחיל להתפוגג עם ההצעות שפיאלקוב התחיל לקבל מאנשים ששמעו אותו מנגן פה ושם. תוך הנחת היסוד כי אנשים בבסיסם רוצים לשמוע מוזיקה טובה, פיאלקוב לקח נשימה עמוקה וצלל אל עולם החתונות. על התדירות הוא שומר במינוך נמוך יחסית במכוון, אפשר לומר שבשביל לשמור על הגחלת. "אני עושה דברים שאני הייתי רוצה לשמוע בחתונה. מוזיקה טובה יכולה להיות כל דבר, אבל היא לא חייבת לפנות אל המקום הכי נמוך".
"אני חושבת שהיום רוב הדיג'איים לא מודים בזה אבל כולם רוצים לעשות חתונות", פוסקת דלית רצ'שטר מהדיג'איות היותר עסוקות בארץ, "אף בנאדם לא יכול להתפרנס מחיי הלילה בתל אביב, אבל זה מעבר לפרנסה. לגרום לזוג לבחור בך לבנאדם שיעצב את הפסקול לערב הכי חשוב בחיים שלו זו אחריות נורא גדולה וזו תחרות נורא גדולה. לכולם נדמה שלעשות חתונה זה מאוד קל, שזה קהל שבוי שבא שותה ונהנה, אבל זה יותר מזה. להיות דיג'יי חתונות טוב זה דורש הרבה כשרון לקלוט את הקהל. צריך המון אינטיליגנציה מוזיקלית בשביל לעשות את זה טוב".
שמה של רצ'שטר מצלצל מוכר בעיקר מגלגלצ, אך במשך שנים היא גם חורכת רחבות אם בחתונות ואם במועדונים. החיבור לחתונות נהיה רשמי יותר לפני שנתיים עם הצטרפותה לבית המוזיקה "אטיסוטו". רצ'שטר פוסקת חד משמעית: "בסופו של דבר מוזיקה בחתונה זה הדבר הכי חשוב שיש, זו אווירה, יום למחרת אף אחד לא יזכור אם הסטייק היה קשה או רך, אנשים יזכרו אם הם רקדו או לא ואם הייתה מסיבה טובה או לא. דיג'יי באמת מעצב את האווירה של החתונה".
האירועים התחילו להתכתב עם המועדונים. רצ'שטר (צילום: shutterstock)
מה נשתנה?
אז מי קדם למי - הדי.ג'יי המשוכלל או אולי זה בכלל הקהל שהתחיל לחפש דרך נוספת לייחד את הערב החשוב בחיים מהערבים החשובים בחייהם של אחרים?
"אין דבר יותר מגניב בעולם מבחינתי מלראות את החברים של החתן והכלה רוקדים עם הדודות ועם הילדים ברחבה", חותם גולדמן. "אבל, באיזה שלב כל האנשים המבוגרים הולכים ואתה מחפש מה יכול להרקיד את מי שאוהב רדיוהד ולאונרד כהן. אני יודע למצוא את הזווית הזאת כי הייתי שם גם בתור בליין".
פיאלקוב למשל נתקל בלא מעט זוגות "שמאוד קנאים למוזיקה", כפי שהוא מגדיר. אותם זוגות מוכנים לגבות את הדי.ג'יי באש ובמים, גם במקרה שיאלץ לסרב לשים מוזיקה מזרחית, אפילו אם הבקשה מגיעה מאחותה של הכלה. "למרות שגלגלצ שולטת במדיה יש לא מעט אנשים שכן חווים דברים אחרים ונחשפים לדברים אחרים, בדרך כלל זה קורה גם כשהחתונה יותר ממוקדת בחברים ובפחות בהורים ובמשפחה".
"החתונות נורא השתנו בעשר שנים האחרונות", מעידה רצ'שטר. "אם פעם היו את הקלישאות של "חזה עוף או בקר" ו"סינג הללויה" או מוזיקה מזרחית, היום החתונות הרבה יותר Fine והרבה יותר קרובות למסיבה. המוזיקה השתנתה והתחום של הדי.ג'יי מאוד השתדרג – הסגנון נורא השתנה. אם פעם חתונות היו נגמרות ב-12 בלילה היום הן נגמרות בשלוש בלילה. האירועים התחילו להתכתב יותר עם המועדונים. היום כבר אין כזה דבר כמעט 'מוזיקת חתונות' ".
איזו מוזיקה את מתכוונת להשמיע בחתונה שלך? שתפי אותנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב
