קלאסית בשמלה של ורה וונג, ומטריפה בשמלה שנייה

כשהמבטים של מוניקה קפלנסקי ועודד וייס הצטלבו בכניסה לבר שבבעלותו, שניהם לא היו יכולים להישאר אדישים. "הוא ראה אותי כבר בכניסה למקום. כשנכנסתי, ואני שמתי עליו עין כשנכנסתי. חבר הגיע פתאום עם צ׳ייסרים לי ולחברות שלי, ועודד שתה איתנו. מפה לשם התחלנו אחד עם השני והשאר היסטוריה", נזכרת מוניקה.

לאחר שנים של זוגיות אוהבת, כשמגדל אייפל ברקע, מוניקה גם הסכימה לצעוד איתו אל עבר החופה. "אחרי שעודד צילם אותי, כשמגדל אייפל בנוף, אמרתי לו שאני רוצה תמונה ביחד. הוא ביקש משתי בנות לצלם אותנו, כשהוא מגלה לצלמת שהוא הולך להציע לי. הוא נעמד לידי, ופתאום כרע ברך. כמובן שהסכמתי".

השמלה הראשונה שלבשה מוניקה היא של לא אחרת מהמעצבת ורה וונג, "החלטתי שאני טסה לספרד לחפש שמלה. אמא שלי ספרדייה. בבוטיק הראשון במדריד אליו נכנסתי, אחרי מדידה של 8 שמלות שונות, השמלה ה-9 הייתה האחת! שמלה של המעצבת Vera wang. ברגע שמדדתי אותה כבר הרגשתי", מספרת לנו מוניקה על המאמצים שהושקעו במציאת השמלה הראשונה.

השמלת הכלה השנייה שלה היא זו שכבשה את רחבת הריקודים של אולם האירועים: "השמלה השנייה שלי הייתה מהסטודיו של דניאל אברהם. שמלה קלילה ונוחה לריקודים ומצאתי אותה 5 ימים לפני החתונה". וכמה יופי, שמלות הכלה של מעצבת שמלות הכלה דניאל אברהם ידועות באלגנטיות שלהן, אך גם בגזרות נשיות ונועזות. ניתן לחוש, אפילו בתמונות הסטילס, את התנועה העדינה של הבד העוטף את הגוף תוך כדי ריקוד.

באולם האירועים שבשרון נערכה החופה של הזוג על ידי ארגון רבני צהר. הארגון מציע לזוגות שירותי שונים כמו פתיחת תיק נישואין, רב מחתן ומדריכת כלות, והחוויה, על פי מוניקה, היתה יוצאת מן הכלל: "בחרנו להתחתן דרך צהר. גם כי חברים שלי שהתחתנו מאוד המליצו לנו וגם כי קראנו על הארגון ואהבנו את הגישה מאוד. לאורך כל הדרך האנשים היו מקסימים ונעימים. אנחנו באים מבתים חילוניים והיה לנו חשוב להרגיש שייכים להליך. הרב היה מקסים וגם מדריכת הכלה. מאוד אהבנו את הסכם האהבה של צהר ובכלל את היחס השוויוני לאורך כל הדרך".