חתן וכלה, למה אתם עושים את זה?

שבירת הכוס לציון איחוד מחדש והינומה שמעידה על כוונותיהם הכנות של שני הצדדים - מה עומד מאחורי מנהגי החתונה שכולם מכירים?

כל גבר ישראל שרוצה להינשא כדת משה וישראל יודע, שיבוא יום בו יכסה את פני הכלה בהינומה, יתבקש לחזור על דברי הרב ולשבור כוס זכוכית. האישה מכירה את חובת הטבילה במקווה לפני החתונה ואת טקס ענידת הטבעות. אבל לכל אחד מההליכים הללו יש גם הסבר - אז לכבוד מה שוברים את הכוס? 

* רוצה להיות מיוחדת בחתונה? חפשי שמלות כלה

חתן וכלה, למה אתם עושים את זה? 1
העיקר הכוונה. טבעות ניאושין (צילום: shutterstock)

החלפת טבעות

במנהג החלפת הטבעות יש משהו צורם, שדומה במשמעותו לחשבון הפשוט שעושה אדם לקראת יום ההולדת של חבר – אם הוא קנה לי מתנה אקנה לו בחזרה ונצא פיטים. אבל מקור המנהג לפיו גם האישה מצמידה לאצבעו של הגבר טבעת איננו הלכתי, ובנוסף, טבעות נישואין אינן מתנות – הן מלהיבות מעצם היותן תכשיט וסמל סטטוס, אבל באותה מידה ניתן היה לערוך את הטקס עם בייגלה – יש המאמינים שהצורה העגולה משליכה על הזוגיות את סגולותיה: בנייה, חיבור, שלמות, איחוד ומה שתרצו. 

שוברים את הכוס

מי שמכיר את הייצוג הקולנועי הישראלי למנהג הידוע, עלול לדמיין את הכוס מתנפצת לתוך רגלו של החתן בכל פעם שיהיה נוכח בטקס החופה. לו חוצן היה צופה בסצנה המפורסמת מהסרט "אהבה קולומביאנית", הוא היה וודאי משער שבני האדם הם יצור מזוכיסטי, אבל שבירת הכוס היא אקט שמציין אבלות והוקרה. מצד אחד, חורבן בית המקדש – מאידך, ציון איחוד שתי הנשמות שהופרדו אך מצאו זו את זו בעולם הזה והפכו, בשנית, לישות אחת.   
   
חתן וכלה, למה אתם עושים את זה? 2
בסך הכל מחווה רומנטית. שבירת כוס קטלנית ב'חתונה קולומביאנית' (צילום: צילום מסך אתר יו טיוב)

רוחצים במקווה

נשים חילוניות חוזרות מהמקווה עם רשמים שליליים. המים מהבילים ונקיונם מוטל בספק רב, הבלניות רחוקות שנות אור מהתודעה המודרנית והאנטי-דתית של נשים מהמגזר, שהגיעו לרוב משום שנדרשו להציג לרב שמשיא אותן אישור על הטבילה. נשים דתיות, מאידך, נוהגות לבקר במקווה מידי חודש בכדי להיטהר. זה אולי נשמע קצת מוזר על רקע מפגש עם מקוואות שהמים בהם עכורים במיוחד, אבל נהוג לטבול גם כלים חדשים, בגדים ובקהילות מסוימות אף גברים.   

לא מתראים עד החתונה

בטח שמעתם לא פעם כלות מספרות שלא ראו את החתנים בשבוע שקדם לחתונה. הפרדה זו איננה מוזכרת במקורות ומקורה לא לגמרי ברור. יש שיגידו שהיא נועדה לשמור על תהליך הטהרה שלפני החתונה, שמפגש עם החתן עלול לקלקלו. סברה אחרת מתארת החמרה הלכתית, שנועדה לחזק את הקשר בין בני הזוג לקראת האיחוד הפורמלי.    

שבע ברכות

שבע הברכות נועדו להלל את אלוהים "מלך העולם, בורא פרי הגפן, יוצר האדם", ולברך את החתן והכלה שיבנו את ביתם ויזכו להביא ילדים לעולם "ברינה, צידה, אהבה ואחוה". הברכות נאמרות במהלך טקס הנישואין ובמשך שבעת ימי המשתה שלאחר החתונה – מנהג שמקורו בתלמוד ומטרתו לשמח את הזוג הטרי. נהוג גם לחלק את שבע הברכות בין קרובי משפחה, להשיב ב'אמן' מלא כוונות וללגום יין מהכוס עליה בירכו בשביל להצטייד במזל טוב. 

חתן וכלה, למה אתם עושים את זה? 3
לא בזכות החיצוניות. ההינומה (צילום: shutterstock)

לובשים הינומה

ההינומה, בניגוד לשמלה, לא מרגשת את הכלה או את קרובותיה. גם בעיני האורחים זה נראה כהליך בירוקרטי בלבד – החתן מכסה את הפנים של הכלה, תכף הוא מסיט את הבד כדי להשקות אותה יין ומתישהו תבוא הנשיקה. אבל כשיורדים לעומק העניין מגלים שההינומה שמרה לאורך השנים על צניעותה של הכלה, ושהיא מדגישה את העובדה שהחתן נושא אותה לא בזכות חיצוניותה. מצד האישה, ההינומה מונעת ממנה לבחון את טיבה של הטבעת ומסמלת את רצונה הכנה והעילאי להינשא.     
  
מצרפים זר

מקורו של הזר איננו בתרבות היהודית, כי אם בתרבויות נוצריות. מעבר ליופי שהוסיפו הפרחים למראה האישה, היו הפרחים מפיצים ריח טוב ומטשטשים ריחות גוף רעים ונחשבו מגנים מפני רוחות רעות ואמונות תפלות אחרות. זריקת הזר, המקובלת בחתונות נוצריות, היא תולדה של מנהג ישן נושן לתלוש את בגדיה הכלה כדי לזכות במזל שנפל בחלקה.    

אילו עוד מנהגי חתונה אתם מכירים? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב