להתחתן בשמלת הכלה של אמא

הרעיון הרומנטי להתחתן בשמלה של אמא הוא לא סופר אופנתי. כלות רוצות משהו שנתפר במיוחד בשבילן, חדש, לבן, שהן מעצבות או בוחרות, ומוסיפות שדרוגים. המחשבה על להוציא את שמלת הוינטאג' מהארון, שאולי אפילו טיפה הצהיבה, נשמעת להן קצת מוזרה.

* מתה כבר ללכת למדידה ראשונה? בואי למצוא שמלות כלה

ניחוח וינטג'י. אילאיל קומיי-דרור עם השמלה המשודרגת של בהדרה (צילום: וואלה! מזל טוב)

אבל אילאיל קומיי-דרור חשבה קצת אחרת. השמלה שלה לא נקנתה באלפי שקלים, והאמת שהיא לא נקנתה בכלל, אלא נלקחה מאמה ועברה שדרוגים ועיצוב קל אצל המעצבת. "זה התחיל מהתפישה שלא רציתי להוציא המון כסף על שמלה", מספרת אילאיל, "מבחינתי חיפשתי שמלה פשוטה במאתיים שקל, כזו שאפשר למצוא בכל חנות שנייה ברחוב. כשאמא שלי שמעה על זה, היא התפלאה, היא שאלה אותי אם אני אפילו לא מתכוונת להתחתן בשמלה לבנה, ואז כבר ידעתי שאם אני הולכת על שמלה לבנה, אני רוצה שמלה עם משמעות".

"חשבתי על המשמעויות שהכנסתי לחתונה הזו, והיו שם, בכל הטקס, הרבה ניואנסים קטנים שרמזו על משמעויות שונות, כשבין היתר הושפעתי משלוש נשים חזקות, שהן שתי הסבתות שלי ואמא שלי". 

קומיי-דרור ניסתה לחשוב על דרך לשלב את שלוש הנשים האלו בטקס הפרטי שלה, ואז נפל לה האסימון והיא נזכרה בשמלת החתונה של אמא שלה. "את השמלה שאמא שלי התחתנה בה, קנתה לה אמא של אבא שלי, זאת אומרת סבתא שלי. אז הרגשתי שבשמלה הזו יש משהו מהנוכחות של שתיים מתוך שלוש הנשים היקרות לי, ואחרי שכבר החלטתי שאלבש את השמלה הזו בחתונה שלי, ידעתי שאענוד שרשרת של סבתא מצד אמא, כך ששלושתן למעשה היו איתי מתחת לחופה".

כשסיפרה על הרעיון לאמה, גילתה שכל העסק קצת יותר מסובך ממה שחשבה, במיוחד לאור העובדה שזו לא בדיוק קפצה מאושר לשמע הרעיון. "אמא שלי ממש נבהלה כשהיא שמעה את הרעיון שלי. היא גרושה וישר היא השליכה את זה הלאה ואמרה לי 'איזה מן מזל זה יעשה לך בחיים?'. היא נכנסה ללחץ, אבל לאט כשהיא הבינה יותר ויותר מה אני מתכוונת לעשות, היא הסכימה, ואז היא כבר ממש רצתה לקחת חלק בתהליך ולהיות שותפה מלאה".

נעמה גיל-ירום עם השמלה של סבתא. מעבודותיה של בהדרה (צילום: רונן גולדמן)

תיקון פיזי-תיקון רגשי

קומיי-דרור לא לבשה את השמלה אז-איז, כמו שהיא, אלא לקחה אותה לבהדרה שמתמחה בשדרוג שמלות, תוספות, ויצירה מן הקיים. היא קוראת להן שמלות אקולוגיות, משום שתמיד מכינים ומוסיפים לשמלה קריצות מחומר קיים שכבר ישנו, ולתוצאות הסופיות שהיא מוציאה תחת ידיה יש ניחוח וינטג'י מרענן ומקורי. 

"כשעברנו את התיקון הפיזי של השמלה, הרגשתי שאני ואמא עוברות גם תיקון רגשי ביחד. זה היה תהליך שלם של מדידות ותוספות, קיצורים, חיתוכים ושינויים, ובמהלך כל 'הבניה המחודשת' הזו היו לנו הרבה תובנות. דיברנו הרבה על זה שהחתונה של אמא שלי הייתה כל כך שמחה בעצם, וגם אם היא נגמרה בגירושים, היו לה המון תוצרים טובים וחיוביים. בסופו של דבר ללא החתונה הזו, לא היה לה אותי היום", מספרת קומיי-דרור על המהפך.