מוקסמת מהמראה של אימך בחתונתה? היא וודאי תגיד לך שאין לה מושג לאן נדדה שמלת הכלה שלה מאז. הכלות שהתחתנו בישראל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 לא רק נראו אחרת מהכלות של שנות ה-2000, הן גם חשבו אחרת ומיקדו את תשומת ליבן בטקס, יותר מאשר בשמלה.
* חשוב לך להיראות במיטבך בחתונה? חפשי שמלות כלה
הינומה ארוכה מאורך השמלה (צילום: shutterstock)
הכלה הקלאסית של פעם: פשטות כנה
רוב הכלות משתמשות במילה 'קלאסית' כדי לתאר את שמלת הכלה שהן לבשו בחתונה, אבל כל שהן עושות הוא להתחקות אחר הכלות של פעם, שהתאפיינו בפשטות כנה, ולא רק כלפי חוץ.
"אני התחתנתי בסוף שנות ה-70 והדבר היחיד שעניין אותי הוא להתחתן. לא הקדשתי תשומת לב יתרה לשמלה – הייתי בחורה בת 19 וכלה קלאסית ופשוטה, בלי אלמנטים מיותרים", אומרת שולה מנשה, מנהלת את בית האופנה חתונה לבנה. "השמלות היו אז מאוד שמרניות - לא חשבנו על צבע אחר מלבד לבן, ורקמות של פנינים ושל תחרות פרחים היו אלמנטים חוזרים".
היום קיימת אבחנה מאוד ברורה בין הכלות החילוניות לדתיות, כשהשמלות של האחרונות מוצנעות על ידי שרוולים ארוכים ונטולות מחשופים. לדברי מנשה, בעבר המראה הצנוע ליווה כל כלה בדרך אל החופה, ולא בהכרח מטעמים של אמונה. "האלמנט הדתי היה מאוד דומיננטי והשמלה הייתה מאוד צנועה, שמרנית וטקסית. כל ההסתכלות על לבוש הכלה היה הרבה יותר פורימי, בלי שום היבט של גזרה וללא התחשבות באישיות. כמעט כולן הלכו עם הינומות ארוכות, וגם לא השקיעו בתסרוקת מיוחדת".
הכובע כיסה את השיער המוזנח (צילום: shutterstock)
מעצב שמלות הכלה
יאיר ג'רמון מזכיר שבעבר היו הכלות מגיעות לחתונה עם כובע. "אז כלות הלכו עם סוג של כובע-הינומה, שהיום כבר לא קיים. אני מניח שזה משום שיש היום יותר
מעצבי שיער ויש דגש הרבה יותר חזק על נושא השיער בחתונה. השיער של הכלה הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמראה שלה ומושפע מצו האופנה", הוא אומר.
וכשהשוק התפתח והתחרות גדלה, ג'רמון לא פוסל את האפשרות שהמותג הפך להיות חשוב מהשמלה עצמה. "כשההיצע היה יותר דליל, היו הולכים לתופרות, ואסור לשכוח שזה לא היה עידן של מעצבים. היום זה 'את מי אני לובש' יותר מאשר 'מה אני לובש' – היצרנים הם לייבלים".
התוצאה היא שהכלות של היום מעיזות לפרוץ את גבולות המקובל, כשאת השמלה הלבנה הן יחליפו בלי להתבלבל בצבעי שמנת, לילך, כסף ואפילו נחושת. "יש יותר תעוזה כי הולכים על משחקי שקיפויות בשמלות, מה שפעם לא היה. מהבחינה הזאת יש את הקהל השמרני של מראה
קייט מידלטון, של סטרפלס ושרוולוני תחרה, אבל יש את הכלות שרוצות להוביל את העדר והולכות על משהו שונה מהקטגוריה הרגילה של שמלת כלה.
חלק בלתי נפרד מההידור. השרוול (צילום: shutterstock)
חוזרות למקורות, בלי לותר על הזוהר
אבל באופנה כמו באופנה - הכול חוזר. מעצב האופנה
דני מזרחי חושב שהכלות של השנים האחרונות רק רוצות להיראות כמו הסבתות שלהן. "
התקופה של הסבתות חזרה וזאת עובדה, אלא שאז היתה גרסה מאוד נאיבית, רומנטית ולא מורכבת של שמלות. כמובן שהיום, עם הטכנולוגיות החדשות וכל הוריאציות, מביאים את זה למקום קצת יותר מתוחכם, אבל זו אותה אווירה כמו אז", הוא מסביר.
אמנם כל מעצב שמכבד את עצמו פותח מחלקת שמלות כלה וינטאג', אבל בעבר הממש-לא-רחוק היו השמלות הקצפתיות בחירה ראויה לכל כלה. "זה עניין של אופנה, וכידוע אופנה היא דבר מאוד דומיננטי בכל דור. למרות זאת, יש גם היום בחורות שלא מוכנות לוותר על הגרנדיוזיות, לפחות בשלב הטקס, וקונות עוד שמלה לריקודים, שהיא קצת יותר רומנטית, פחות זוהרת ונוצצת", מוסיף מזרחי.
מצאה את דרך המלך עם שתי שמלות. הכלה של ימינו (צילום: shutterstock)
שולה מנשה מ"חתונה לבנה" מגדירה את תופעת שתי השמלות כטרנד. "בשנה האחרונה, יותר מתמיד, כלות לא רוצות לוותר על נוחות ומצד שני פוחדות לפספס את השואו בחתונה, אז הן עוברות לשתי שמלות – שמלה של חופה טקסית ושמלה סקסית עם אלמנטים של נוחות לחלק השני של הערב, מה שהיום מכניס את כולם לתקציבים אחרים שלא פשוט לעמוד בהם", היא אומרת.
"אני מלבישה כלות 22 שנה, ורואה שעם הזמן הן נהיות יותר קלאסיות ופשוטות ברצון שלהן", מוסיפה מנשה. המעצב יאיר ג'רמון מסביר שהשינוי בטעמה של הכלה הוא תהליך גלובלי של העדפת המינימליזם. "כמו בכל תחומי העיצוב בעולם, אנחנו חתונות תופסות כיוון מינימליסטי. בשנות ה-80 וה-90 הייתה פריחה כלכלית בעולם וזה גם התבטא בשמלות הכלה ובלבוש. היום הרוב נוטה לקו המינימליסטי והנקי ופחות לשמלות עם נפח".
''כל כלה היא 80 אחוז פסיכולוגיה''
השינויים הטכנולוגיים והתרחבות האפשרויות, חשפו את הכלה לאופנות מחו"ל, לסרטים, לטקסי אוסקר, והפכו אותה להיות יותר בררנית ופחות מתפשרת. "התהליך הכי דומיננטי שהתרחש בעולם הזה הוא שהיום בנות מאוד מתחברות לעצמן ברמת האישיות. שני הדברים הכי מרכזיים בשמלה הם איזו גזרה תביא לידי ביטוי את מבנה הגוף בצורה המושלמת, ואיזו שמלה מתאימה מבחינת האישיות והטעם. כתוצאה מכך, יש היום התייחסות הרבה יותר גדולה לפרטים וחומרים, שבעבר לא קיבלו התייחסות", מציינת מנשה.
"כלות היום הרבה יותר חשופות לנושאי אופנה מפעם. בעבר הזמנת שמלת כלה ומאותו רגע לא שינית אותה. היום יש דינמיות גבוהה וכמעט בלתי נשלטת בטיפול בכלה. אין כמעט כלה שמתחילה תהליך והוא לא משתנה או עובר וריאציות מחודשות, וסלוני הכלות המסכנים הפכו להיות חצי פסיכולוגים וחצי מעצבים. אני תמיד אומרת שכלה היא שמונים אחוז פסיכולוגיה ו-20 אחוז חומר, וצריך להתחבר אליה לנשמה כדי להביא אותה לסיפוק", היא מוסיפה.
ומה צפוי לנו בעתיד? ג'רמון חושב שכל עוד אנשים מאמינים במוסד הנישואין וחתונות מתקיימות, אין נוסחה אחרת. "ברגע שתפיסת הזוגיות והחיים המושתפים תשתנה תהיה אבולוציה בשמלות כלה, ומן הסתם האלמנט של שמלת כלה ושל אירוע שנקרא חתונה ישתנה גם כן. זה יקרה רק בדור שלא יגדל על סיפורי אגדות יותר, אולי בדור של הייטקיסטים".
