החברה הכי טובה מתחתנת? בשעה טובה, אך מעבר להתלהבות העצומה לאור החדשות המרעישות, מתחילה לה רשימה אינסופית של מילוי מטלות, תיאום ציפיות, מציאת מקומות וזוג נעליים גדולות להיכנס אליהן.
יש לי דרישות וחבל אם לא יעמדו בהן (צילום: shutterstock)
קו עתלית - תל אביב
מהרגע בו רותם מעתלית, קיבלה את הודעת התמונה הידועה בה הקמיצה מדגמנת בגאווה טבעת יהלום מנצנצת, היה לה ברור כי היא זו שעומדת מאחורי 'הפקת החתונה' של חברתה הטובה. לאחר האיחולים הלבביים וההתרגשות הגדולה, הפכה רותם למפיקת העל והתחילה בעבודתה החדשה, "זה התחיל מנתינת עדות ברבנות ותחילת המסע אחר שמלת הכלה, המשיך בפגישות לצורך תיקונים ומדידות. נסענו שש פעמים לדרום תל אביב, רק לצורך סידורי השמלה", מספרת רותם.
במסגרת התפקיד החדש החלה לעבוד במרץ אחר מסיבת הרווקות המבטיחה, "מדובר על פרויקט בפני עצמו, צריך למצוא מקום למסיבה במחיר נוח ובאזור מרכזי - שילוב כמעט בלתי אפשרי. לעדכן את החברות על תאריך המסיבה, לחלק בניהן רשימת אוכל, לארגן פעילויות, לקנות קישוטים ואלכוהול", לדבריה, "תמיד יש את החברה הדומיננטית שמניעה לפעולה, ויש את החברה הפאסיבית הממתינה שמשהו יקרה. את מרגישה שאם את לא תזיזי עניינים, הכל יקרוס".
מאחורי כל מסיבת רווקות מוצלחת, עומדת חברה טובה ועייפה (צילום: shutterstock)
לאחר מסיבת הרווקות שעברה בהצלחה, מספרת רותם על המנהג הידוע בקרב קבוצת החברות הקרובה, "התחלנו במסורת הפתעה שמחייבת אותנו להפתיע את הכלה, בערב חתונתה". לאחר מחשבה ממושכת, הוחלט לחבר 'פלאשמוב', אותו ריקוד המוני ומפתיע בו כל המוזמנים ירקדו באופן אחיד ויפתיעו את החתן והכלה. "היינו צריכות להמציא ריקוד פשוט, לצלם אותו בווידיאו ולשלוח אותו לרוב המוזמנים. דאגנו לנדנד להם מדי יום ביומו בשאלות כמו: למדתם את הריקוד? תזכרו לשתף פעולה?, אין ספק שזה היה עניין מתיש, אך בדיעבד זה היה שווה את המאמצים", אומרת רותם.
במקום ליהנות מהתהליך, הייתי בלחץ
דנה מתל אביב, מספרת על חברתה הכי טובה עוד מתקופת התיכון שעזבה לצורך לימודי עיצוב בסן דייגו. השתיים שמרו על קשר ודאגו להיפגש בזמן החופשות בין הסמסטרים. ערב אחד קיבלה דנה טלפון נרגש מחברתה הרחוקה בצרחות נרגשות: "אני מאורסת". באותה השיחה סיפרה כי הם מתכננים לחזור לארץ להתחתן כדת וכדין. דנה מספרת כי "באותו רגע הבנתי שאני הופכת ל'מבוגר האחראי' בסיפור הזה. תכננתי הכל מראש - מצאתי מקום למסיבת רווקות, הכנתי המשחקים, עיצבתי אלבום דיגיטלי ששילב ברכות ותמונות של הכלה".
מזל טוב, היום זה נגמר! (צילום: shutterstock)
דנה מתוודה כי העובדה שהכינה את כל הארגונים מראש, לא שינתה את הרגשת המתח האחריות והלחץ אותם חוותה, "הרגשתי שבמקום ליהנות מהתהליך, אני נמצאת בלחץ בלתי פוסק, רציתי שהכל יתקתק כמו שצריך בצורה טבעית ובכיף. מדובר בלוגיסטיקה מורכבת, שנמשכת עד לסוף החתונה. ביום המיוחל קרקרתי סביבה בלי הפסקה, מסחיבת ההינומה עד רענון האיפור כל שעה. אני יודעת אנחנו חברות קרובות, והכלה סמכה עלי בעיניים עצומות. אך באיזשהו שלב חיכיתי שהיום הזה ייגמר".
